מערב קנדה וצפון ארצות הברית

מערב קנדה וצפון מערב ארצות הברית
מערב קנדה וצפון מערב ארצות הברית היא יעד טיולים מדהים. חבל ארץ זה ניחן ביופי פראי, מרחבים עצומים, בנופים נהדרים ובעושר בעלי חיים. מעט מאוד מקומות בעולם מגוונים בנופים. חבל ארץ זה בו פיורדים שנחצבו ע"י קרחונים, שרשרות הרים נישאות המכוסות במעטה שלג, הרי געש המעלים עשן. יערות גשם עבותים וגייזרים מתפרצים בעוצמה. בהרים ובשמורות טבע של אזור זה איילים מנהלים קרבות חיזור ודובים אוכלים בשלווה פירות יער. מתחת לפני המים חיים מינים רבים של לווייתנים הנודדים אחר להקות דגים. הערים הססגוניות כוונקובר, ויקטוריה וסיאטל על שווקיהן והנוף המרהיב הנשקף מהן.
המסלול
עובר בנופים המשכרים של שמורות הטבע הלאומיים: באנף, ג'ספר, הפינים של הרי הרוקיס הקנדיים שבמחוזות קולומביה הבריטית ואלברטה. הרים אלה החוצים את יבשת צפון אמריקה לאורכה ומהווים קו פרשת מים. ההרים ניחנים באוצרות טבע שאין דומה להם ובנופים יוצאי דופן – אגמים בצבע טורקיז, פסגות ומצוקים משוננים, שדות קרח, קרחונים, ועושר של בעלי חיים. המסלול כולל גם את שמורות הטבע הלאומיות: אגמי יוטרטון שבדרום מחוז אלברטה (קנדה) וגליישר שבצפון מונטנה (ארה"ב). המסלול משלב טבע נהדר עם בילוי עירוני – חופי ים, שרשרות הרים משוננות ובה מסתתרים אגמים כחולים. הרי געש נישאים מכוסים קרחונים ויערות גשם עבותים הנושקים לחוף.
מסלול הטיול משלב טיול בהרי הרוקיס הקנדים עם טיול בשמורת גליישר וילוסטון בהרי הרוקיס האמריקניים. המסלול עובר במחוזות קולומביה הבריטית ואלברטה שבקנדה, ובמדינות וושינגטון, איידהו, מערב מונטנה, ומערב וואיומינג אשר בצפון מערב ארה"ב.

מדינת וושינגטון THE EVERGREEN STATE
מדינה בצפון מערב ארה"ב, עיר הבירה: אולימפיה. גובלת באוקיינוס השקט ממערב, בפרובינציה קולומביה הבריטית שבקנדה מצפון, במדינת אורגון שבדרום, ובמזרח מדינת איידהו. העיר הגדולה: סיאטל.
נוסדה: 11.11.1889
שטח: 184,824 קמ"ר
כניסה לאיחוד: 42
גובה: +520 מר' מעל פני הים
הנקודה הגבוהה ביותר: הר ריינר 4,395 מ'
המדינה נקראת על שם ג'ורג' וושינגטון, נשיאה הראשון של ארה"ב. היא נוצרה מהחלק המערבי של טריטוריית וושינגטון שהופרדה מחלקה הבריטי עם אמנת אורגון שיישבה את המחלוקת סביב אזור הפסיפיק נורת' ווסט, וקבע את הגבול עם מה שיהיה יותר מאוחר יהיה קנדה.
בוושינגטון מוקמים המפעלים של חברות רבות כמו בואינג וכן המטות הראשיים של מיקרוסופט ואמזון.
שטחה של וושינגטון היה במקור חלק מאזור שנקרא "מחוז קולומביה" ששמו נלקח מנהר הקולומביה הזורם בו. באופן אירוני שמו של המקום שונה כדי למנוע בלבול עם מחוז קולומביה, בו שוכנת עיר הבירה וושינגטון.
עד להגעת האירופאים, התקיימה בוושינגטון ובסביבתה תרבות אינדיאנית מבוססת שהתבססה על חקלאות ודייג. מרבית אוכלוסייה זו נפגעה ממגפת אבעבועות שחורות.
היסטוריה
חוקרים ספרדים היו האירופאים הראשונים שהגיעו לאזור בשנת 1775 והשטח סופח לאימפריה הספרדית. חוקרים נוספים שעברו בסביבת החוף היו האנגלים ג'ימס קוק וג'ורג' וונקובר. בשנת 1790 ויתרה ספרד על תביעותיה המסחריות והפוליטיות על אזור זה. האזור נפתח לחוקרים וסוחרים ממדינות אחרות, במיוחד מבריטניה ומרוסיה.
ביולי 1811 בריטניה הכריזה על סיפוח האזור. באמנה משנת 1818 ארה"ב והממלכה המאוחדת הסכימו על בעלות משותפת מערבית לקו פרשת המים של אמריקה (בשטח הכולל את וושינגטון). בעשורים הבאים החל מו"מ לגבי מציאת גבולות אחרים. בתהליך הזה הייתה מעורבת גם חברת מפרץ הדסון. חברה שהייתה דומיננטית בסחר האזורי ותמכה בבעלות הבריטית על השטח במחלוקת. עד כדי כך שבשנת 1841 יישבה אנשים בסביבות נהר קולומביה. בריטניה לבסוף ויתרה על תביעותיה על השטח ביוני 1846. בשנת 1836 הוקמה התיישבות של מיסיונרים בדרום וושינגטון של ימינו. בעשורים שלאחור מכן התגברה ההגירה ממדינת אורגון והחלו לעלות דרישות לגבי אוטונומיה. מדינת וושינגטון נפרדה מטריטוריית אורגון בשנת 1835. בשנת 1889 וושינגטון הפכה רשמית למדינה ה 42 של ארה"ב. באותה תקופה – מרבית הכלכלה התבססה על חקלאות. וושינגטון היא ברובה ארץ הררית ורק במערבה לחופי מפרץ פיוג'ט והאוקיינוס משתרעות שפלות. במרכזה מתפתל הנהר הגדול קולומביה אשר שטחו התחתון מציין את גבולה הדרומי של המדינה. באפיקו של נהר זה הוקמו סכרים רבים לצורכי השקיה וייצור חשמל. הגדולים בהם הם סכר גרנד קולי וסכרי קונויל.
האקלים במדינת וושינגטון שונה משמעותית בין מזרח המדינה למערבה. במערב – כתוצאה מהקרבה לים שורר אקלים ימי המאופיין בריבוי משקעים ובריבוי עננות. בחלק המרכזי של המדינה נמצא רכס הרי הקסקייד עם משקעים רבים במשך כל השנה ושלג בחורף. במזרח וושינגטון שורר אקלים מדברי למחצה בגלל אפקט מדבר דל גשם שנוצר למרגלות הרי קסקייד.
הר סנט הלנס: אחד מהרי הגעש הפעילים הייחודים באמריקה.
הר רנייר
ההרים האולימפיים
נהר הקולומביה
פיוגיט סאונד – פיורד המחובר לאוקיינוס השקט.
וושינגטון היא רפובליקה ובה 3 רשויות:
מבצעת: מושל מדינת וושינגטון, מחוקקת – המורכבת משני בתים: האספה הלאומית של וושינגטון, וסנאט וושינגטון. שופטת – בראשה עומד בית המשפט העליון של וושינגטון.
המדינה מאפשרת התערבות ישירה של האזרחים ע"י יוזמה אזרחית, משאל עם ואישור חוק.
הרשות המבצעת מורכבת מהמושל, סגנו, התובע הראשי, מזכיר המדינה, שר האוצר ושר החינוך. כולם נבחרים לתקופה של 4 שנים ויכולים להיבחר ללא הגבלה (בוושינגטון אין הגבלה על אורך הכהונה של המושל או חברי בית המחוקקים). המפלגה הדמוקרטית מחזיקה ברוב בשני בתי המחוקקים.
המדינה מחולקת ל 39 מחוזות
כלכלה: חקלאות המבוססת על גידול פירות (תפוחים במיוחד), בקר וכבשים, ודיג במיצר פיוג'ט העשיר בדגה. מאחר ויותר ממחצית שטחה הוא מיוער התפחה בוושינגטון תעשייה ענפה של מוצרי עץ כגון לבדים, ניר ותאית. חברת התוכנה מיקרוסופט שוכנת במדינה וכן חברות בינלאומיות כמו סטארבקס, בואינג, אמזון, וקוסטקו. כולן במערב המדינה, בעיר סיאטל ובמטרופולין שלה.
קבוצת האוכלוסין הכי גדולה במדינה היא הגרמנים 19.4% מכלל התושבים, האירים 11.6%, אנגלים 11.1%, נורווגים 5.5%, אמריקאים 4.6%. ישנם גם ריכוזים של אוכלוסייה ממוצא שוודי, פולני והולנדי. אלו המציינים כי מוצאים אמריקאי הנם בעיקרם ממוצא אנגלי אך שורשיהם נטועים בצפון אמריקה מהמאה ה 17 וראשית הקולוניות הבריטיות באמריקה.
פרח לאומי – שושנת האלפים חופית
הציפור הלאומית – צהוב הנוצה האמריקאי (קנרית הפרא)
האינדיאנים בארצות הברית
מיעוט אתני שמנה ב 2010 כ- 3 מיליון נפש (1% אחוז מאוכלוסיית ארה"ב). מורכבת מעשרות שבטים והיא האוכלוסייה הוותיקה ביותר ביבשת. ריכוזי עיקריים: קליפורניה, אוקלהומה, אריזונה, ניו מקסיקו, טקסס.
שפות: אנגלית, ספרדית, צ'ירוקי, נאווחו, שפות ילידיות.
דת: קתולים, פרוטסטנטים, אנימיזם.
בימי גילוי אמריקה מנו האינדיאנים כ 10 מיליון נפש במאות עמים ושבטים שונים לאורכה ורוחבה של היבשת. החל מ 1620 עם תחילת ההתיישבות האירופית בצפון אמריקה ועד סוף המאה ה 19, עת יושבו כל שטחי ארה"ב הוכחדו ונעלמו מרבית השבטים האינדיאנים.  כתוצאה מצמצום שטח מחייתם, ממחלות שהביאו המתיישבים, ומפעילות מלחמתית. כיום חיים אינדיאנים רבים בשמורות המוקצות להם וזוכים להגנתו של הממשל הפדרלי של ארה"ב. האינדיאנים של צפון אמריקה פיתחו כתב בטרם הקולוניאליזם. לכן מרבית המידע והתיעוד על אורח חייהם ותרבותם נכתב ע"ח חוקרים ומתיישבים אירופיים. חוקרים שהבינו במידה מוגבלת את התרבויות שונות שפגשו. מקורו של הכינוי אינדיאנים בטעותו של מגלה אמריקה כריסטופר קולמבוס אשר בהגיעו לחופי אמריקה סבר בטעות שהגיע להודו (אינדיה – הודו). טעות שהשתרשה לאורך דורות בשפות שונות ורבות. במהלך המאה ה 20 החלו לכנותם "ילידי אמריקה" NATIVE AMERICANS מושג שנחשב תקין פוליטית. מרביתם מעדיפים להיקרא "אינדיאנים אמריקאים" או בשם השבט אליו הם משתייכים.
התקופה הקדם-קולוניאליסטית
אבותיהם של האינדיאנים, המכונים "פלאו אינדיאנים" הגיעו לאמריקה מאירו-אסיה. דרך גשר יבשתי שחיבר בין אלסקה לקמצ'טקה לפני 12K שנים. בסוף עידן הקרח עלו פני המים והפרידו בין היבשות. פריטים שונים כמו כלי אבן, עצמות, מערות ופרוות נמצאו בכל רחבי ארה"ב. הם מעידים על חייהם של בני אדם כבר מלפני 10,000 שנה. קדמונים אלו חיו כציידים-מלקטים והשתמשו בכלי אבן ועצמות. העדות העתיקה ביותר על ישוב שנתגלה בצפון לואיזיאנה מעידה על חיי נוודות למחצה, והתפתחות של חקלאות זעירה מתוארכת ל 3,500 לפנה"ס. בין השנים 1000 לפנה"ס – ל 1000 לספירה התקיימה לאורכו של החוף המזרחי, מפלורידה ועד קנדה תרבות "ארץ היערות". בני תרבות זו השתמשו במלאכה זעירה ובחקלאות שכללה ביות חיות וצמחים. בעודם משתמשים בכלי אבן משוכללים. "תרבות המיסיסיפי" התפתחה לאורכו של עמק המיסיסיפי החל מ 950 לפנה"ס והגיעה לשיאה בשנת 1250 לספירה. הייתה זו הגדולה בתרבויות צפון אמריקה. על פי הערכות חיו במרכזו כ 20K-30K בני אדם בישוב עירוני שלא היה כמותו בצפון אמריקה עד 1800. ככל הנראה, תרבות זו הורכבה ממספר שבטים שחיו בערים ובכפרים מפותחים שהתבססו על גידולי תירס. הם ניהלו מסחר עם אינדיאנים ברחבי צפון אמריקה, מהאגמים הגדולים בצפון ועד הרי מקסיקו שבדרום.
תחילת ההתיישבות האירופית
בשנת 1492 גילה קולומבוס את היבשת האמריקאית ונפגש עם הילידים של היבשת. ההתיישבות האירופית ביבשת בחלה בעיקר באזור דרום אמריקה ומרכז אמריקה ואלו בצפון אמריקה התיישבו יותר מאוחר.
14/5/1607 הוקמה בצפון אמריקה המושבה הראשונה וירג'יניה וב 1620 נחתמה אמנת המייפלאור ובכך החלה ההתיישבות הבריטית בצפון אמריקה. המתיישבים היו בעיקר של משפחות פרוטסטנטיות מבריטניה. לקראת סוף המאה ה 18 השתלטו המתיישבים האירופים על כל חופה המזרחי של היבשת והקימו בה 13 מושבות. בשנת 1763 קבע השלטון הבריטי כי תחום ההתיישבות האירופית יוגבל להרי האפלצ'ים במערב וזאת ע"מ לבסס את שלטון בריטניה באזור. המלך ג'ורג' ה III התייחס לשטחים במערב כשטחי בריטניה לכל דבר ולאינדיאנים כזכאים להגנת הכתר האנגלי, אולם ב 1776 עת דרש הכתר האנגלי מיסוי מהמתיישבים, יצאו אלו במרד כנגד הממלכה. האינדיאנים עמדו לצידה של בריטניה במלחמת העצמאות, בעיקר בשל ההגנה שהעניקה להם ולפיכך המתיישבים ראו לנכון לנקום בהם. עם סיום המלחמה הכיר הכתר האנגלי בחוזה פריז 1783 בריבונות של המתיישבים על השטחים שעד נהר המיסיסיפי. אחד מתוצאות הלוואי של הכרה זו היא ששבטי אינדיאנים רבים עברו לשיטתה של ארה"ב. מרבית המתיישבים השתייכו לכנסיות הפרוטסטנטיות שהאמינו כי לאינדיאנים אין נשמות והם אינם בני אנוש, ולמעשי בני שטן. על פי אמונה זו כאשר מאמינים נוצרים מגלים חבל ארץ המיושב בכופרים בנצרות, חובתם הדתית הייתה להשתלט על שטחים אלו ולנצר את הלא מאמינים הללו. בשל תמיכת האינדיאנים באנגלים והן בשל המדיניות שאימצו הכנסיות הפרוטסטנטיות היה מקובל למגר את האינדיאנים בכל דרך שהיא, כאשר בין השאר נשלחו לאינדיאנים "כמחווה של רצון טוב" שמיכות שהיו נגועות באבעבועות שחורות שגרמו למעשה להשמדתם של כפרים שלמים. היו גם בין המתיישבים כאלה שראו לנכון לנצר את הילידים אולם הם היו בעמדת מיעוט בקרב המתיישבים.
בשנת 1779 הורה הגנרל ג'ורג' וושינגטון, לימים נשיאה הראשון של ארה"ב, לאחד מהגנרלים בפיקודו לתקוף את בני שבט הצ'רוקי, להרוג ולהחריב עד היסוד כל נקודת התיישבות בבעלותם. המשימה בוצעה בצורה ברוטאלית ואכזרית כאשר וושינגטון עצמו טען כי האינדיאנים אינם אלא "חיות טרף" מה שמסביר את הברוטאליות בה נהגו חיילי הקונפדרציה שהכינו מגפיים מעורות שהופשטו מגופות אינדיאנים. וושינגטון עצמו זכה במהלך מלחמת העצמאות לכינוי "TOWN DESTROYER כאשר הורה על השמדת 28 עיירות מתוך 30 שהיו בידי שבט הסנקה במשך 5 שנים בלבד.
עם זאת נעשו ניסיונות "לקדם" את האינדיאנים. בשנת 1778 חתם הקונגרס על חוזה שנקרא THE TREATY OF FT PITT שהבטיח לאינדיאנים זכויות טריטוריאליות למשך מספר דורות, אולם עם הזמן נסוגו חברי הקונגרס מהסכם זה והסכמים אחרים שחתמו עם שבטים אינדיאנים. אולם גם עם הסכמים אלו המתיישבים עצמם והשלטון התעלמו מזכויות האינדיאנים: לדוגמא בשנת 1782 חילקה מדינת צפון קרולינה לוותיקי המלחמה קרקעות במערב שהיו בבעלות אינדיאנית ללא דין ודברים איתם. למרות עקרונות האמונה הנוצרית על פיה פעלו לכאורה המתיישבים האמריקאים והשלטונות, המדיניות האלימה של המתיישבים נגדה סיכנה את מעמדה של האומה הצעירה. בשלב הזה לאינדיאנים עדיין היה כוח בעל משמעות שיכל להסב נזק לארה"ב, בשל כך שאפו השלטונות להשגת סטטוס קוו בין הצדדים, ובהתאם לכך חתמו על הסכמים עם האינדיאנים על חלוקת הקרקעות וקבעו שיש לצאת במלחמה רק במקרים של פגיעה בהסכמים. אולם המתיישבים היו אלו שחרגו מהסכמים ואילו האינדיאנים סירבו לוותר על מורשתם לטובת "הקי\דמה", ובהנהגתם של שבט השוני SHAWNEE יצאו למלחמה על השטחים שאיבדו בצפון מערב המדינה. נשיא ארה"ב דאז, ג'ימס מדיסון חשש מהאפשרות שהאינדיאנים יכרתו ברית עם בריטניה וסבר כי יש לצאת בשל כך למתקפה נגד אנגליה ע"י כיבוש קנדה מידם. האינדיאנים אכן כרתו ברית עם הבריטים בהתאם להבטחת הכתר האנגלי להקמת מדינה אינדיאנית עצמאית, אולם האנגלים לא קיימו את הברית והפקירו את האינדיאנים שנחלו מפלה אחר מפלה. בין השנים 1812-1819 הוקמו 4 מדינות חדשות שהצטרפו לברית הפדרלית" אינדיאנה, מיסיסיפי, אלינוי ואלבמה. הנשיא ג'מס מונרו הבין כי על מנת למנוע שפיכות דמים נוספת לא נותר לו אלא להורות על טרנספר של כל האינדיאנים ממזרח לנהר המיסיסיפי לשטחים שממערב אליו, תוך הבטחת הגנה על האינדיאנים. בתחילה דחו האינדיאנים התעה זו אולם המצב בפועל לא התיר להם בפניהם כל ברירה והם נאלצו להתפנות מבתיהם ולהגר מערבה. שבטים שסירבו להגר מערבה כמו הצ'רוקי, הצ'יקאסו, והצ'וקאטו הקימו ממשל עצמי, כפי שעשו המתיישבים הלבנים, ואף ניסחו לעצמן חוקות, וזאת מתוך רצון לקבל על עצמם ערכים פוליטיים כמקובל בחברה האמריקאית. הגדילו לעשות בני שבט הצ'רוקי שלבשו בגדים מערביים, למדו אנגלית, שלחו בניהם ללמוד בבתי הספר נוצרים ואף היו בעלי עבדים.
המדיניות האמריקאית עד למלחמת האזרחים:
בתקופת נשיאותו של אנדרו ג'קסון בשנת 1829 חל עוד מפנה שלילי בגורלם: ג'קסון האמין בהבטחת חופש הקניין לאזרחי ארה"ב ובהתאם לכך הבטיח ניידות חברתית וכלכלית לכלל אוכלוסיית ארה"ב ועל כן נתן אור ירוק להמשך ההשתלטות האמריקאית על אדמות האינדיאנים כאשר אפשר לאדם הפשוט לעלות במעמדו ע"י ההתיישבות במערב וכיבוש קרקעות נוספות לחקלאות, וזאת על חשבון הילידים שחיו באזורים אלו. ג'קסון עצמו היה גאה בטבח שביצעו אנשיו ובהתעללות בגופות שבוצעו בידי כוחות הצבא בראשותו. "כאשר הפרא מתנגד , התרבות – עשרת הדיברות בידה האחת והחרב באחרת – תובעת את השמדתו המידית" ג'קסון תמך "בחוק גירוש האינדיאנים" משנת 1830 אשר בהתאם לו הועברו שבטים מנחלותיהם בין השנים 1830 ל 1840. תוך כדי טבח נרחב בשבטים אלו, פונו בין 70 אלף ל 100 אלף אינדיאנים לטריטוריות חדשות במערב. רבים מתו מתנאי הדרך הקשים, מחלות, רעב ומתנאי זג האוויר הקשים.
למרות הגירוש ומעשי הטבח, שיקמו את עצמם השבטים האינדיאנים. חמש השבטים החזקים אף הקימו רפובליקות עצמאיות בעלות חוקה ועיר בירה, וכן הצליחו מבחינה כלכלית בחקלאות
מלחמת האזרחים 1861-1865
מאורע חשוב בהיסטוריה האמריקאית, שגרמה למותם של מאות אלפים משני הצדדים, ואף להירצחו של הנשיא לינקולן, אבל הפכה את המדינות האמריקניות לאומה אחת מאוחדת. זכורה פחות העובדה שהמלחמה גם התנהלה על גורל השלטון במערב, כאשר מדינות הצפון והדרון שאפו להנחיל את האידיאולוגיות שלהן על שטחים אלו.
חמשת הרפובליקות האינדיאנים העדיפו לחבור לדרום בעיקר בשל העובדה כי נפגעו מהגירוש ומעשי הטבח שבוצעו ע"י השלטון הפדרלי. כוחות הדרום אף הקימו כוח שיטור שנועד להגן על האינדיאנים. האינדיאנים בדומה לדרום – קיימו מדיניות של עבדים בשטחם וקיימו סחר פורה דווקא עם הדרום לפיכך הגיוני הדבר שהרפובליקות האינדיאנים תחבורנה לקונפדרציה הדרומית, אך אינדיאנים רבים גם חברו לצפון והשתתפו בקרבות נגד האינדיאנים תומכי הדרום. הפסדן של כוחות הקונפדרציה הדרומים הותיר את 5 הרפובליקות האינדיאניות בחורבנן. אמנם השלטון הפדרלי פעל לשיקומן של מדינות הדרום אך האינדיאנים לא נכללו בה ונענשו קשות על תמיכתם בדרום. שר המלחמה סטנטון היה מוכן לשלום עמם אך תמורת זאת תבע טריטוריות נרחבות עד כדי מחצית משטחן, ביטול מוסד העבדות בתחומם, מתן אפשרות להקמת מסילת רכבת בטריטוריות שנותרו להן ויישוב מחדש של שבטים אינדיאנים ביתרת השטח שנותר והאינדיאנים נאלצו לחתום על חוזה משפיל זה בשנת 1860. המדיניות האמריקאית הריכוזית לאחר המלחמה קבעה כי יש לרכז את האינדיאנים בשמורות בכל האמצעים הנדרשים. כמו גם העברת נכסים ואדמות לידי מתיישבים לבנים, וכן להגביר את "החינוך מחדש" והעברתם מחיי נוודות למושבות קבע והפצת הנצרות בקרבם.
"מלחמת המישורים" לאחר מלחמת האזרחים נאלצו האינדיאנים לקבל עליהם את המדיניות הפדרלית של הריכוז בשמורות, אולם מיעוט מקרב הציידים המשיכו לפעול כנגד הדיכוי האמריקאי שעמד לגדוע את תרבותם המסורתית, כן היו חדורי רגשות נקם בשל השנים הרבות של הדיכוי הפדרלי, כך שבמשך 10 שנים התנהלה בין שבטים אלו לבין החיילים הפדרליים מלחמה שכונתה "מלחמת המישורים" שהייתה שירת הברבור מבחינתם של האינדיאנים. כמות המתיישבים הלבנים שזרמה לתחומם, ההשקעה הכספית שליוותה הגירה זו, הקמת מסילות הברזל שהגביר את מעבר הסחורות והאנשים למערב, עדיפות "הלבנים" ע"פ "האדומים", ועוד גרמו להפיכת האינדיאנים לגזע נכחד.
בשנים 1865-1866 הגיע הממשל הפדרלי להסכמים עם כמה מהשבטים האינדיאנים של "המישורים הגדולים" אולם חיכוכים רבים נוצרו כאשר המתיישבים ניסו להגן על נתיבי המסחר למערב למורת רוחם של האינדיאנים בשל היותם מנוגדים להסכמים. בשנת 21/12/1860 הצליח שבט הסו לחסל את כל חיילי מצודת הקיריני והתעללו בגופותיהם. מפלה זאת גרמה למסע נקמה בחורף 1867, כוח צבאי שמנה 14 אלף חיילים טבח בכפרים וגרם לבריחתם של אחרים.
באוגוסט 1868 נקמו כמה מבני הסו במתיישבים לבנים בקנזס,, רצחו 15 מתיישבים, אנסו ובזזו. הנקמה הלבנה הורתה על פינוי כל האינדיאנים לשמורות סגורות, גם אלה שחתמו על הסכמי שלום.
בדצמבר 1874 החליט נשיא ארה"ב יוליסס גרנט על צו המורה על פינוים של האינדיאנים לשמורות תוך 60 יום, אי ציות לצו יגרום מסע צבאי לאכיפת הצו. מנהיגי האינדיאנים התעלמו מצו זה והתגובה לא איחרה לבוא, אולם האינדיאנים ניצחו במערכות הראשונות והסיגו את הצבא הפדרלי מאזורם. ביולי 1876 הוטל משטר צבאי על כל השמורות בחלק הצפוני של "המישורים הגדולים" ונשלח כוח של 2500 מתנדבים לנקום על התבוסה. לאחר לחימה קשה הובסו האינדיאנים ורבים הסגירו את עצמם לשלטונות.
במהלך השנים שלאחר מכן גורשו שבטים רבים ורוכזו בשמורות בעלות טריטוריות מצומצמות. עד שנת 1930 המשיכו הילדים לאבד משטחיהן לטובת האדם הלבן. מ 138 מיליון אקר שהיה בידם בשנת 1890, נותרו בידיהם לאחר 40 שנה 48 מיליון אקרים בלבד.
המאה ה – 20: ב 29/8/1911 נתפס אישי שנחשב האינדיאני "הפראי האחרון" ושחי את מרבית חייו במנותק לגמרי מהעולם המודרני ומהמתיישבים הלבנים ליד אורוויל קליפורניה. ב 2/7/1924 חתם הנשיא קלווין קולידג' על חוק אזרוח האינדיאנים שהעניק אזרחות אמריקאית לכל האינדיאנים שנולדו בארה"ב ובטריטוריות שלה. בהמשך למאבקם בזכויותיהם ובקרקעות שהופקעו מהם טענו האינדיאנים כי אדמותיה של ארה"ב שייכים להם ומכאן שחל איסור של המדינה לקבוע מה ייעשה באדמות אלו ללא התייעצות או קבלת אישור. ואכן כשהגיע הנשיא לבית המשפט פסקו השופטים בחלק מהתביעות לטובת האינדיאנים שקיבלו פיצויים.
דתות ומנהגים: רבים שומרים על דת הקדומה ומקיימים טקסי פולחן ואירועים דתיים מגוונים. המסורות שונות משבט לשבט אך בעיקרון כוללות טקסי פולחן, ריקודי שירה, תפילה ונגינה. בטקסים נוהגים להשתמש במגוון אמצעים טבעים כמו נוצות, פירות ופטריות, משתמשים בצמחים מקודשים להם סגולות רפואיות ופסיכו-אקטיביות כמו דטורה, פיאוטה, טבק ומרווה. בקרב רבים קיים שילוב של האמונה המסורתית עם מסורות נוצריות.
הנשיא אובמה – התאמץ לחזק את הקשר בין הממשל לילידים, הביע צער על היחס לו זכו השבטים.
1) הוא שינה את שמו של ההר הגבוה ביותר בצפון אמריקה- הר מקינלי, לשמו המקורי שנתנו לו הילידים – 'דנאלי. ב 2015. (ההר הוא מרכיב מרכזי באומנת הילדים ופירושו 'הגדול' ובשנת 1896 שונה השם לשם נשיא ארה"ב 'מקינלי')
2) ביקור היסטורי של הנשיא בקאנון בול בצפון דקוטה – ארצו ההיסטורי של הצ'יף SITTING BALL והשתתפותו בפסטיבל ילידי המקום ביוני 2014
שבט הצ'רוקי CHEROKEE – שבט אמריקאי יליד שחי באמריקה הצפונית. בתחילת ההתיישבות הבריטית באזור במאה ה 17 ישבו בני השבט בחלקה המזרחי והדרום מזרחי של ארה"ב לעתיד. רובם הועברו בכוח מערבה לכיוון רמת אוזרק. הם היו אחד השבטים שתוארו כחמשת השבטים המתורבתים, וזו הקבוצה הגדולה מקרב האינדיאנים בארה"ב. מונים כ 270 אלף.
אירוקווי IROQUOIS "חמש האומות" "שש האומות" "אנשי הבית הארוך" קבוצת שבטים אינדיאנים הכוללים 6 שבטים:
מוהוק MOHAWK
אונידה ONEIDA
אונונדאגה ONONDAGA
קאיוגה CAYUGA
סנקה SENECA
טוסקרורה TUSCARORA הצטרך לאחוד מאוחר יותר.
סו SIOUX – שם קבוצה למספר שבטי אינדיאנים המתגוררים במרחבי "המישורים הגדולים" בתחומי מדינות מיניסוטה, נברסקה, דקוטה הצפונית והדרומית, צפון איווה, ובמניטובה שבדרום קנדה. עיקר מזונם היה מציד הביזון ומקומות מושבם ונדודיהם נקבעו בהתאם לנדידת עדרים אלו. יכולתם הניידת התבטאה במהירות קיפול ובניית מושבם הזמני ושימוש בסוסים.
טופי- הוא שמו של האוהל בשפתם פירושו בית/מעון
שבטי הסו מוזכרים בסרט "רוקד עם זאבים" (קווין קוסטנר 1990) וכן בכתבי קרל מאי.
הגבעות השחורות שבמערב דקוטה הדרומית היו במהלך היסטוריה מוקד משיכה מיסטי לבני שבט הסו, אשר האמינו שהאלים חיים במעלה ההר, אך לא היו מודעים לעושר הרב הטמון באדמה. בתקופת הבהלה לזהב הרפתקנים נהרו בהמוניהם אל נחלת הסו, נוצרו מתחים ועימותים שהתפתחו לקרבות בין בני הסו לצבא ארה"ב , בקרבות אלו נחשפו חלק מהגבורות במיתולוגיים של המערב הפרוע כדוגמת "סוס משוגע" ו "שור יושב".
כיום שוכנת בעיר PINE RIDGE על גבול נברסקה אוכלוסייה גדולה של צאצאי שבט הסו החיים בעוני רב. לא רחוק משם מצוי אתר ההנצחה WOUNDED KNEE לזכר מאות האינדיאנים שנטבחו ע"י חיילים אמריקאים בשנת 1890.
בשנת 1948 החלו צאצאי הסו בהקמת אנדרטה עצומת ממדים בגבעות השחורות, לזכרו של "סוס משוגע" ולזכר תרבותם. הפסל מיועד להיות המומנט הגדול בעולם ולצידו פרק תיירות גדול ומוזיאון.
טופי: אוהל בצורת חרוט, עשוי מעור של ביזון אותו מכינים האינדיאנים "בני המישורים הגדולים" האמריקה הצפונית.
תוכניות להנחת צינור הנפט בדקוטה הצפונית מעוררות מחלוקת בין הממשל לילידים. התוכניות הוקפאו בשל התנגדותם של התושבים לפגיעה בגורמי טבע המקודשים לתרבותם. בראשית כהונתו טראמפ חתם על הפשרת תוכניות והחלטה זאת עוררה התנגדות ציבורית ומאבק נרחב נגד המדיניות שהוגדרה כ "המשך הנישול מהקרקע" ואליה הצטרפו ארגונים למען שמירת הטבע ותומכים רבים.
סיאטל SEATTLE
העיר הגדולה ביותר בצפון מערב ארצות הברית, במדינת וושינגטון בין מיצר פיוגיט ובין אגם וושינגטון, כ 155 ק"מ דרומית לקנדה. מוקפת הרים מושלגים – רכס הרי אולימפיק ורכס קסקייד, מה שמבטיח נופים מרהיבים מכל עבר. סיאטל מושכת המוני תיירים מדי שנה, שנהנים מהתפאורה הטבעית המרהיבה שמקיפה את העיר משפע מקומות הבילוי שבה מרכזי תרבות ואטרקציות. הפסגות המושלגות של ההרים רנייה וביקר (רכס קסקייד) מתנשאים במזרחה. סיאטל שוכנת לחופי מיצר פיוג'יט ומוקפת ברכסי הרים מושלגים – רכס הרי אולמפיק ורכס קסקייד, מה שמבטיח נופים מרהיבים מכל עבר. שייט במיצר פיוגיט, ביקור בקבוצת איי סן חואן שנמצאים מצפון למיצר וכוללת 700 איים, עם חופים נפלאים והרבה טבע ירוק. סיאטל מושכת המוני תיירים מדי שנה שנהנים מהתפאורה הטבעית המרהיבה שמקיפה את העיר ומשפע מקומות הבילוי שבה, מרכזי תרבות ואטרקציות.
כאן נולד זרם הגראנג' בשנות ה80 וכאן צמחו לא מעט אגדות ששינו את פני המוזיקה העולמית כמו ג'ימי הנדריקס, נירוואנה, ופרל ג'אם. יש בעיר מאות גלריות, מוזיאונים מצוינים, פארק פסלים יפהפה, תאטראות להקות מחול והרבה יוצרים משוררים וסופרים.
הר געש רנייה שברכס הקסקייד המציע בקיץ פריחה צבעונית מרהיבה, חצי האי אולימפיק שבו יער גשם, רצועת חוף פראית, הרים נישאים וקרחונים.
לילדים: סיאטל סנטר – מתחם הכולל אטרקציות נפלאות שהמפורסמת מכולן היא מחט החלל, מגדל דקיק בגובה 180 מ' שמראשו נשקפת תצפית נהדרת על העיר והאזור. מוזיאון הילדים, מוזיאון למדע בדיוני, ומרכז המדע של האוקיינוס השקט שיש בן גם קולנוע IMAX ופלנטריום. במרכז העיר יש גן חיות, וודלנד פארק, מוזיאון התעופה, מרכז המבקרים של חברת בואינג, והאקווריום של סיאטל שבו מינים רבים של דגים ויונקים ימיים.
הדאון טאון קומפקטי וקל ללכת בין האתרים המרכזים בעיר.
סיאטל נמצאת במחוז קינג והעיר המרכזית בה. 270 ק"מ מצפון לפורטלנד – אורגון, כ 230 ק"מ מדרום לוונקובר, וכ 180 ק"מ דרומית מזרחית לויקטוריה, בירת מחוז קולומביה הבריטית שבקנדה. נמל התעופה הבינלאומי בסיאטל – טקומה מדורג עשירי בארה"ב בהיקף המטענים העוברים בו. תאריך ייסוד: 1851 אוכלוסייה: 700K בעיר, במטרופולין – 4 מיליון. המטרופולין ה 15 בגודלו בארה"ב כינוי העיר: עיר האיזמרגד EMERLAD CITY בשל העלווה ירוקת העד שמקיפה אותה. היסטוריה: על פי חפירות ארכיאולוגיות האינדיאנים יישבו את האזור לפחות 4000 שנה. האירופאי הראשון שביקר באזור היה ג'ורג' וונקובר במאי 1792 כחלק מהמשלחת של 1791-1795 למפות את אזור הפסיפיק נורת ווסט NORTHWEST. אזור סיאטל יושב לראשונה ב 14/11 1851 ע"י ארתור א. דני וצוותו. השם הראשון ניתן לעיר היה ניו יורק אח"כ דוואמפס ולבסוף סיאטל על שמו של צ'יף סיאטל שהיה הצ'יף של 2 שבטים מקומים. ב 1860 הגיעו לסיאטל לראשונה אוכלוסייה סינית.
צ'יף סיאטל: תעתיק של SIAHL 1780-1866 צ'יף אמריקאי יליד (אינדיאני) של אומת הדוואמיש DUWAMISH בצפון מערב ארה"ב, הגיע להסדרים ידידותיים עם המתיישבים הלבנים. סיאטל קרויה על שמו ודמותו מופיעה על סמל העיר.
ונקובר – העיר הגדולה ביותר בקולומביה הבריטית שנמצאת באזור המערבי של מדינת קנדה היא אחת הערים היותר צעירות ושוקקות חיים בכל קנדה נחשבת לאחת מהערים היפות בעולם שוכנת בין חופים מפורצים מחד והרים נישאים מאידך יש בה פארקים נהדרים, רחובות ושדרות מלאי חיים, שווקים צבעוניים מוזאונים מצוינים וטיילות לצד קו המים. מול נוף שאין שני לו לא בכדי מוכתרת וונקובר כאחת הערים שהכי טוב לחיות בהן בקנדה שכן היא נהנית מאקלים נוח יחסית לערים גדולות אחרות בקנדה, ומהווה מרכז תרבותי פורה.
ויקטוריה
ויקטוריה היא עיר קוסמופוליטית עם אוירה של עיירה קטנה, היא עיר הבירה של קולומביה הבריטית ומקום מושב הממשל. ידועה בכינוייה ’עיר הגנים" היא עיר ידידותית, נקייה ובטוחה, שופעת גנים ופארקים(יש בה 48 גנים ופארקים מטופחים . אחד מסמליה הם סלסילות הפרחים הססגוניות המשתלשלות מכל עמוד תאורה ומכל מרפסת. בזכות מזג האוויר המתון שלה, הנחשב למזג האוויר הנוח ושטוף שמש ובזכות האווירה הקסומה והמיוחדת השוררת בעיר, המשלבת ישן עם חדש, היסטוריה עם טבע ונופים, מגיעים אל העיר מדי שנה כ4 מליון תיירים. העיר משלבת את המורשת וההיסטוריה הבריטית עם התרבות של מתיישביה הראשונים, האינדיאנים דבר המתבטא במבנים בסגנון ויקטוריאני לצד פארק השופע עמודי טוטם.
נהר פאליסר PALLISER הוא יובלו של נהר קוטניי בפרובינצית קולומביה הבריטית. נהר הקוטניי הוא חלק מאגן נהר הקולומביה ואחד מיובליו.
נהר הפרייזר FRASER RIVER
הארוך ביותר בבריטיש קולומביה, אורכו 1375 ק"מ
מוצא: בהר הסלע השחור ברוקיים הקנדים
נשפך בוונקובר במפרץ ג'ורג'יה
הנהר ה 10 באורכו בקנדה
ספיקה: 3,550 קוב מטר לשנייה
הנהר עובר ב:
BRITISH COLOMBIA –
FRASER FORT GEORGE
CARIBOO
THOMPSON NICOLA
SQUAMISH LILLOOET
FRASER VALLEY
AND GREATER VANCOUVER
גובה: 2,145+
שם הנהר ע"ד SIMON FRASER שיצא בראש משלחת ב 1808 מטעם חברת צפון מערב ממקום שהיה קרוי PRINCE GEORGE עד כמעט הדלתא שלו בוונקובר.
שער הגיהינום נמצא מיד ליד העיר בוסטון בר – קניון עם קירות דרמטיות שרוחבו 35 מ'. המקום נראה מכביש מספר 1 טרנס קנדה בערך 2 ק"מ דרומה ל TRAMWAY
מרכז ודרום קולומביה הבריטית הוא שטח גבעתי עד הררי שאגמים רבים ונהרות גדולים מעצבים את נופו. נהר הפרייזר העובר דרך דרום מערב קולומביה הבריטית ומשפך לים בוונקובר. הכביש העובר כאן הוא כביש מס 1, הדרך הטרנס-קנדית החוצה את כל קנדה ממזרח למערב. עמק הפרייזר הוא אזור טבעי ללא ערים גדולות עם נוף מרהיב.
1. שער הגיהינום HELLS GATE: רוחב הנהר במקום זה 35 מ' ועומקו יותר מ 50 מ'. באביב כאשר מפלס הנהר מגיע לשיא כמות המים העוברת שם כפול מכמות המים שזורמת במפלי הניאגרה. קוביות הבטון: מעברים מיוחדים שניבנו לטובת דגי הסלמון שבהם הזרם איטי יותר.
2. מפרץ HORSE BEY וונקובר
במרחק 100 קמ מוונקובר הפרייזר עובר בתוך עיירה קטנה HOPE כאן ניתן לעשות טיול יפה לפארק 4 מנהרות – מעבר מסולע לאורך נהר שוצף, בו ניתן לראות את הסלמונים קופצים במעלה הזרם אל מקום הולדתם שהוא גם מקום מותם.
אוסיוז – OSOYOOS ממש על גבול קנדה-ארה"ב. במרכז העמק אגם מאורך בצבע כחול כהה, גבעות חשופות. זהו הראשון בסדרת אגמים ארוכים כאצבעות המחוברים ביניהם כמו שרשרת. מים חמים. מתאים לרחצה.
אגם אוקאנגן OCANAGAN אורכו למעלה ממאה ק"מ

איידהו IDAHO
מדינה בארה"ב הנמצאת באזור הרי הרוקי. גובלת בוושינגטון ואורגון ממערב, נבדה ויוטה מדרום, ויומינג ומונטנה ממזרח, וקנדה בצפון.
בירה: בויסי. גם העיר הגדולה בה
שטח: 212,632 קמ"ר
אוכלוסיה – קרוב ל 2 מיליון נפשת
בויסי BOISE
איידהו פולס IDAHO FALLS
סאן ואלי – אתר הסקי הגדול הראשון בארה"ב
המונומנט הלאומי מכתשים על הירח CRAFTERS OF THE MOON NATIONAL MONUMENT
השמורה הלאומית של עיר הסלעים CITY OF ROCKS NATIONAL PARK
ילוסטון פארק – איידהו מדינה ייחודית המאופיינת בהרים, אגמים (2000), עשרות אלפים של יערות ונהרות בצפון, יערות בראשיתיים, גנים לאומים רבים, ומישורים מדברים ועמקים רחבי ידיים בדרום. בעוד דרום המדינה מאוכלס במידת מה, חלקיה הצפונים כמעט ריקים מאדם. באיידהו מיעוטים ייחודים רבים ובמדינה זאת נמצא ריכוז בני הדת המורמונית הגדול ביותר לאחר יוטה, וריכוז הבסקים הגדול ביותר בעולם מחוץ לחבל הבסקים בספרד. מרבית הכלכלה מבוססת על חקלאות בעיקר חיטה ותפוח אדמה. בשנים האחרונות לצד האוכלוסייה הכפרית צומחות במהירות גם ערים גדולות, ובה נמצאת העיר הגדולה ביותר בהרי הרוקי מחוץ לקולורדו– בויסי.
באידהו ישנם 2 אזורי זמן, בניגוד למדינות ולאזורים בהם אזורי השמן משתרעים ממזרח למערב, באיידהו 2 אזורי הזמן הם בצפון המדינה ובדרומה. חלקה הדרומי – הכולל את איידהו פולס, בויסי וטווין פולס, נמצא בתחום אזור הזמן ההררי UTC-7 בחורף, UTC-6 בקיץ. חלקה הצפוני של איידהו נמצא בתחום אזור הזמן הפסיפי UTC-8 בחורף ו UTC-7 בקיץ. העיירה ריגנס הנמצאת על כביש 95 נחשבת לגבול החלוקה בין שני אזורי הזמן (לאורך נהר פלמון שזורם בקרבת הכביש)
הלבנים הראשונים עברו ב 1805 בדרכם למערב ולחוף האוקיינוס השקט, בעקבותיהם הגיעו הציידים אשר הטמינו מלכודות לחיות היער ולבונים בנהרות. רק ב 1860 נטו את אוהלם המתיישבים הראשונים קבוצה של מורמונים שנדדו צפונה ממדינת יוטה הסמוכה. במשך השנים נתגלו מרבצי זהב בצפון המדינה וליד בויסי והביאו לגל של התלהבות עצומה ולתחילת ההתיישבות באזור. בשנת 1862 נספרו כבר יוצר מעשרת אלפים מחפשי זהב בנהרות איידהו. גילוי מרבצי הכסף במכרות הזהב בשנת 1885 היווי גורם מדרבן נוסף והניע את תושבי מזרח ארה"ב לכיוון מערב. מתיישבים מהחוף המערבי סן פרנסיסקו, סקרמנטו וונקובר מצאו את עצמם באיידהו למצוא שם את עושרם. השמועות על האוצרות הטמונים באדמה והזורמים בנהרות הגבירו עוד יותר את ההתלהבות ושיירות המתיישבים הלכו וגברו והביאו בעקבותיה בעלי מלאכה שונים שהקימו מפעלים. 650 ק"מ שעברו המתיישבים במדינת איידהו (ממזרח למערב) נקרא "המסלול לאורגון" THE OREGON TRAIL – שיירות העגלות שהתנהלו בכבדות ובאיטיות עמוסות מהגרים.
בויסי – אידהו
בירת איידהו ועיר הגדולה ביותר (בים סולט לייק סיטי ופורטלנד)
תאריך ייסוד: 1863, הפכה לעיר 1864
גובה +823
אוכלוסייה: 220K
במטרופולין: 660K
מקור השם מהמילה הצרפתית BOISE שמשמעה מיוער וכך נקראה ע"י המתיישבים הראשונים באזור שהיו צרפתים קנדים. נבנתה בתחילה כתחנת מעבר למתיישבים ונוסדה ב 1864 (במקום בו עמדה מצודה של צבא ארה"ב) במעשה חקיקה של השלטון המקומי של טריטוריית איידהו.
ב 7/1271864 הוחלט להעביר את הבירה מלואיסטון לבויז'. ע"פ הפולקלור המקומי תושבי לואיסטון התנגדו ולכן אנשי הממשל נאלצו לחמוק בלילה ולגנוב מלואיסטון את החותם של הטריטוריה.
ב 3/71865 הפכה בירת המדינה, יש בה בניין קפיטול
19% מתושבי העיר ממוצא גרמני, 11% אירי בבויז' יש את הריכוז הגדול ביותר של הבסקים מחוץ לחבל הבאסקים.
שוכנת על גדות נהר הבויס' ונחשבת לאחת הערים הנעימות בארה"ב, זוכה באופן קבוע בטבלאות איכות החיים בארה"ב. מסביב לה ההרים השחונים של אורגון, אך בעיר עצמה יש הרבה ירוק והיא טובלת בפארקים ציבורים.
הרצועה הירוקה BOISE RIVER GREENBELT פארק מקסים ומוצל חוצה את העיר בצמוד לנהר הבויסס' לאורך 25 ק"מ, עובר ליד אנדרטה מרשימה לזכר אנה פרנק (כתובת 777 SOUTH 8TH ) הרצועה עוברת בפארק גוליה דייויס. פארק קתרין אלברטסון KATHERINE ALBERSTON פארק מקסים ליד הדאונטאון: אווירה פראית, ציפורי בר, צבאים וכ"ו.
איידהו הצטרפה לארה"ב 3/7/1890 כמדינתה ה 43.
מיום היוסדה ועד היום נותרה נקיה, טבעית ומדוללת אוכלוסייה. בעלת נוף מחוספס ופראי. הרים מושלגים, נהרות, יערות ומדבר.
נהר הנחש SNAKE RIVER באיידהו חוצה את דרכו דרך שטחי בזלת וקניונים מרהיבים ועמוקים, אותם יצרה הזרימה החזקה לאורך שנים. בדרום איידהו זורם ממזרח ממדינת וויאמינג למערב לכיוון מדינת וושינגטון. אורכו 1600 ק"מ, וכמחציתו נמצא בתחומי מדינת איידהו. הנהר מתפתל ומכאן שמו. חותר ברובו דרך שטחי בזלת ויצר במשך השנים קניונים מרהיבים ועמוקים.
1. בניין הממשל
2. מוזיאון התחבורה (המציג את מבחר עגלות החלוצים)
3. מוזיאון הבסקים: שהגיעו עם גלי ההגירה במחצית השנייה של המאה ה 19 ממחוז ביסקיה בצפון ספרד והחלו לעבוד בתור רועי צאן, עובדי מכרות וחוטבי עצים. היו ידועים בכנותם, בחריצותם, ובהיותם אנשי עמל. עם היוודע בספרד שראשוני המהגרים הצליחו למצוא עבודה מעבר לאוקיינוס, הגיעו רבים בעקבותיהם. היום בבויז' קיים הריכוז הגדול בעולם מחוץ לחבל הבסקים בספרד.
בין שדרות הקפיטול ורח' גרוב (שם נמצאת רשימה של כל המתיישבים הבאסקים ועצי המשפחה שלהם מאז הגיעו לעיר), מרכז למורשת הריקוד הבאסקי שמשמש גם למפגשים חברתיים, חתונות ואירועים. את מיטב המאכלים של חבל הבאסקים נוכל למצוא במסעדות הנמצאות במרכז. בסוף השבוע האחרון של יולי מתקיים בעיר איוע דתי וחפלה גדולה לזכרו של הקדוש אגנטיוס מהעיר לויולה בספרד. הוא פטרון הבסקים. האירועים כוללים מוזיקה, מחול וספורט.
כביש 1-84 מבויז ישר ל GLENNS FERRY שם נראה את המקום בו חצו העגלות של חלוצי המערב את הנהר. מכיוון שלאורך הנהר, מרחק של מאות ק"מ מהנהר היו רק מקומות חצייה בודדים, התרכזו בעבר השיירות בדרכן לאורגון במעברים בודדים ועליהם חלשו שבט האינדיאני שו-שין שהיו באותה העת האוכלוסייה המקומית. האינדיאנים לא ראו בעין יפה את "הלבנים" העוברים בשטחים וקרבות עזים התחוללו בין שני הצדדים. משם בכביש הראשי עד להסתעפות לכביש 30 בעיירה בליס BLISS שם נפנה דרומה מעט ושוב מזרחה במקביל לנהר, נעצור ב HAGERMAN- שמורת טבע לאורך הנהר בה נראה עשרות מפלים הפורצים מהרכס ממול וגולשים לנהר. במקום מוזיאון פרה היסטורי ובו שלד הסוס העתיק ביותר שנמצא ביבשת אמריקה הצפונית. נמשיך מזרחה ונעצור למנוחה בעיר טווין פולס TWIN FALLS עיר מרכזית לאורך הנהר. בצומת הראשית במרכז העיר נפנה שמאלה (צפונה) לכביש 93 שיחזור אותנטי לנהר ולגשר פרין PERRINE BRIDGE זה גשר מרשים ביותר מתוח לאורך 487 מ' וכ 150 מ' מעל הנהר השוצף. מזרחה לטוויו פולס נגיע למפלי שו-שין ע"ש השבט האינדיאני, הצונחים מגובה של 65 מ' בין אבני בזלת.
עיירה בשם מורטה MURTAUGH לכיוון קולדרון ליין CAULDRON LINN דרך עפר לסטאר פולס STAR FALLS, כאן נחזה בנהר האדיר הנדחק למעבר צר של 12 מ' בלבד בין קירות הבזלת.
קמלופס KAMLOOPS – עיר בפרובינציית קולומביה הבריטית, שוכנת במקום בו נפגשים הענף הצפוני והענף הדרומי של נהר תומפסון לפני שהוא נשפך אל אגם קמלופס, בדרום קולומביה הבריטית.
בעיר גרים 90K ת' ובמטרופולין כ 100K ת'.
שוכנת בגובה של 345 מ'. האזור היה מיושב ע"י ילידים מקבוצת שונות כמו הקרי, הסוטו SAULTEAUE והשוופים מהמאה ה 15.
האירופאים הראשונים הגיעו למקום ב 1811 וכעבור שנה הוקמה מוצב לסחר בפרווה של החברה הפסיפית. המוצב נשא את השם פורט קמלופס שכנראה היה עיוות של השם בשפת שוופם. כעבור עשור חברץ מפרץ הדסון השתלטה על חברות הפרווה באזור ושם המוצב שונה לפורט תומפסון ואח"כ לפורט קאמלופס. במהלך השנים היחסים עם הילדים היו מתוחים למדי אך המתיישבים הלבנים הגיעו אתם להסכמות במחצית השניה של המאה ה 19. במשך המאה ה 10 נוצרה התיישבות בקרבת המוצב שאוכלוסייתו גדלה בעקבות הבהלה לזהב באור בשנות ה60 ובניית מסילת הרכבת בשנות ה 80 של המאה ה 19.
ב 1893 קיבלה מעמד של עיר
בשנות ה 70 של המאה ה 20 קלטה העיר מהגרים רבים ממוצא הודו, בעיקר מאזור פנג'אב
העיר נמצאת על מסלול הכביש הטרנס-קנדי.
אזור הפסיפיק נורת ווסט PACIFIC NORTHWEST
אזור בחלקה המערבי של אמריקה הצפונית, בהגדרה רה מתייחסת לוושינגטון ואורגון. בהגדרה רחבה יותר מתייחס לאזור דרום מזרח אלסקה, מערב איידהו, מונטנה, צפון קליפורניה ולאזור קולומביה הבריטית. גובל כולו במערב באוקיינוס השקט.
נהר הקולומביה COLUMBIA RIVER – מוצאו בקולומביה הבריטית בקנדה ומשם זורם לצפון מערב ארה"ב. בקטע האחרון מהווה את הגבול בין מדינת וושינגטון ואורגון לאורך 497 ק"מ
אורך 2,044 ק"מ
גובה מוצא הנהר 808 מ'
ספיקה ממוצעת 7,504 מ"ק לשנייה
אגן ניקוז 258,000 קמ"ר
מוצא: אגם קולומביה, קולומביה הבריטית קנדה
שפך: האוקיינוס השקט
מוצאו בקולומביה הבריטית שבקנדה וזורם משם לצפון מערב ארה"ב. בקטע האחרון מהווה הנהר את הגבול בין מדינות וושינגטון ואורגון לאורך 497 ק"מ.
לנהר הספיקה הגדולה ביותר מבין הנהרות הנשפכים לאוקיינוס השקט בחצי הכדור המערבי, והוא הרביעי באורכו בצפון אמריקה.
אורכו: 2044 ק"מ ומנקז שטח של 258,000 קמ"ר.
הסכרים שעליו מייצרים את כמות החשמל הרבה ביותר מבין נהרות צפון אמריקה.
קפטן רוברט גריי היה האירופאי הראשון שהפליג בנהר קולומביה. ב 11/51792 גריי הפליג לצפון מערב ארה"ב לסחור בפרוות על ספינה פרטית בבעלות פרטית בשם "קולומביה" והוא קרא לנהר ע"ש הספינה.
הקטע האחרון של משלחת לואיס וקלארק היה הפלגה בנהר הקולומביה עד לאוקיינוס השקט.
על הנהר בנו את סכר גרנד קולי במדינת וושינגטון. זהו סכר הבטון הגדול ביותר בצפון אמריקה. בנייתו החלה בשנת 1933 והסתיימה בשנת 1942. הסכר יצר את אגם רוזוולט.
אורכן 1592
רוחב בבסיס 152 מ'
רוחב בראש 9 מ'
גובה 168 מ'
נפח סכר – 9,155,442
ייצור חשמל – 4 תחנות כוח, 33 גנרטורים, 6809 מגה וואט. נכון לשנת 2005 הסכר מספק הכי הרבה חשמל בארה"ב
לנהר הספיקה הגדולה ביותר מבין הנהרות הנשפכים לאוקיינוס השקט בחצי הכדור המערבי, והוא הרביעי באורכו בצפון אמריקה. הסכרים שעליו מייצרים את כמות החשמל הרבה ביותר מבין נהרות צפון אמריקה.
קפטן רוברט גריי היה האירופאי הראשון שהפליג בנהר ב , 11/5/1792 גריי הפליג לצפון מערב אמריקה לסחור בפרוות על ספינה בבעלות פרטית בשם "קולומביה" והוא קרא לנהר על שם הספינה.
הקטע האחרון של משלחת לואיס וקלארק היה הפלגה בנהר הקולומביה עד האוקיינוס השקט.
ספיקה: כמות המים הזורמת בנהר בזמן נתון. מקובל למדוד את הספיקה במטר מעוקב לשנייה. האמזונס שספירתו הגדולה בעולם מזרים 220 אלף קוב מים לשנייה בזמן הגאות. נהר הירדן מזרים לים המלח רק 0.2 קוב מים לשנייה. ספיקה משתנה לפי עונות השנה.
פלאו אינדיאנים: התושבים הראשונים באמריקה שהגיעו מאסיה דרך מיצר ברינג. כינוי לבני האדם הראשונים שהיגרו והתיישבו ביבשת העל של אמריקה במהלך השלבים האחרונים של עידן הקרח של שלהי הפליסטוקן.
מיצר ברינג: מיצר יבשתי שהיה קיים בין 45,000 שנה ל 12,000 לפנה"ס.
עידן הקרח: תקופות בהיסטורית כדור הארץ שבהן האטמוספירה התקררה באופן משמעותי ואזורים נרחבים התכסו בים קפוא או קרחוני ענק.
כדור הארץ קיים כ 4.5 מיליארד שנה. במהלך תקופה זו חווה הכדר מספר עידני קרח. כל אחד מהם ארך עשרות או מאות מליוני שנים. סה"כ כל השנים מסתכמות ב כ 15 עד 20 אחוזים מהיסטורית כדור הארץ. שכבת הקרח כיסתה כנראה כ 10 עד 30 אחוזים מכלל פני כדור הארץ.
עידן הקרח האחרון הסתיימה לפני 10,000 שנים.
ציידים לקטים: חבורות נוודים שהמערכת הכלכלית שלה מבוססת על איסוף מזון מצמחי בר, וכן ציד של בע"ח, ואינו עוסק בחקלאות או בגידול בע"ח מבויתים.
חלוקת העבודות בחברת ציידים מלקטים היא מגדרית: הנשים עוסקות בליקוט של קטניות, פירות, ירקות והגברים בציד ולכן נעדרים לעיתים תקופות ארוכות מביתם. חברות אלו חיים בדר"כ בקבוצות חברתיות קטנות ומבודדות יחסית, המונות לא יותר מכמה עשרות בני אדם. ממצאים ארכיאולוגיים מעידים על כך שעד לפני 12 אלף שנה, כל בני האדם היו ציידים-לקטים. המהפכה הנאוליתית (החקלאית) שהתרחשה בדרום מערב אסיה בין האלף השמיני לשביעי לפני הספירה, מסמלת את המעבר מחברות ציידים-לקטים לחברות חקלאיות נייחות בתקופת האבן החדשה. הצעד המכריע במעבר לחיי קבע היה ביות צמחים ובע"ח. יש לציין שמעבר זה נמשך אלפי שנים (וגם כיום ישנם חברות ציידים-לקטים באפריקה ואוסטרליה).
יער ראשוני/יער בתולי: יער עתיק שמפגין מאפיינים אקולוגים ייחודים שבו התפתח קלימקס מסוים. בדר"כ מוגדר יער ראשוני כיער שלא הושפע מפעולות האדם ושבו לא התפתח קיטוע בתי גידול. כיום ידוע שקיימת השפעה של בני האדם גם על 10% מיערות העד באמזונס – שנחשבים ל"יערות ראשוניים". קיים הבדל בין יער ראשוני ליער עתיק שהוא יער שהושפע מפעילות האדם ולעיתים אף ניטע בתקופות קדומות ע"י בני האדם.
העצים המתים באופן טבעי ביער ראשוני, יוצרים פערים בחופה שנוצרת ע"י העצים החיים. בכך מאפשרים חדירת קרני השמש והפוטוסינתיזה בצמחיית השכבה העליונה.
בגלל פעילות בני האדם, שטחי יער ראשוני בעולם הפכו נדירים.
יער משני: יער שהושפע מתהליכים כמו בינוי, דילול מכוון, או דילול בשיטת "חתוך ושרוף".
קרחון: גוש קרח ענקי, המורכב ממים שקפאו. הקרחונים מכילים את מרבית המים המתוקים הנמצאים בכדור הארץ.
יש 2 סוגי קרחונים:
קרחון יבשתי GLACIER – תצורה של קרח הנמצאת על פני היבשה בראשי הרים גבוהים, בקטבים ובאזורי היבשה הקרובים לקטבים. קרחון יבשתי הוא למעשה נהר קרח הנוצר משכבות דחוסות של שלג ונע באיטיות כתוצאה מכח הכבידה. בתנועתו מעצב הקרחון היבשתי תבניות נוף כמו עמקים קרחונים U ופיורדים.. קרחונים יבשתיים נמצאים בכל אחת מהיבשות למעט אוסטרליה, ומתקיימים אלפי שנים ויותר.
באזור קו המשווה נמצאים רק בראשי הרים גבוהים, וככל שמתרחקים מקו המשווה לכיוון הקוטב נמצאים קרחונים במקומות פחות גבוהים. בגרינלנד ואנטרקטיקה סביב הקוטב הדרומי מכוסים בקרחונים עצומי ממדים עד מיליוני קמ"ר. עם זאת גם באזורים קרים מאוד יש שטחי אדמה שאינם מכוסים קרחונים משום שאין מספיק משקעים ליצירת קרחון.
קרחון ימי ICEBERG – גוש קרח ענק שצף בים. גוש קרח ענק שניתק מקרחון יבשתי או מדף קרח וצף בים. בדר"כ 1/9 מהקרחון בולטת מעל פני המים, והשאר עמוק מתחת לפני הים דבר שנגרם עקב האנומליה של המים: צפיפותו של הקרח קטנה משל המים הנוזלים , דבר המייחד את הקרחון שמשקלו הסגול קטן משל המים ומאפשר לו לא לשקוע בהם.
עמק קרחוני: עמק U שנוצר מסחיפת קרקע וסלעים ע"י קרחון. נוצרו לפני עשרות אלפים שנים (במהלך עידן הקרח) ע"י הכוח הסוף העצום של הקרחונים (צפון אירופה וצפון אמריקה). כיום יודעים כי תהליך יצירת העמקים החל לפני עידן הקרח האחרון עם התחתרות של נחל בין ההרים. במהלך עידן הקרח התמלא הערוץ בשלג ונוצר קרחון. קרחון זה גלש במורד הערוץ כאשר משקלו הרב גורם לשחיקת דפנות הערוץ ועיצובו בצורת U.
פיורדים: עמקי קרחונים בהם הסתיימה גלישת הקרחון בים ועל כן נוצרה לשון ים שחדרה ליבשה.
מורנה: תבנית נוף שבה נוצרים רכסי סלע בצדי ובקצה הקרחון. תל או רכס סלעי קטן של חלקיקים ושברי סלעים שנותרו בעמק קרחוני שעוצב ע"י תנועת קרחון מסחיפה של תוצרי שחיקה ובלייה.
הר רנייה MOUNT RAINIER
הר געש במחוז פורס של מדינת וושינגטון. 87 ק"מ דרומית מזרחית לסיאטל. רנייה הוא ההר הגבוה ביותר ברכס הקסקייד ומתנשא לגובה של +4,392. שכבת הלבה המוקדמת ביותר היא בת 840,000 שנה. ההתפרצות האחרונה ארעה בין 1820-1854, אך היו גם התפרצויות 1858, 1870, 1879, 1882 1894. ההעפלה הראשונה אליו היתה ב 17.81870 ע"י סטיבנס וואן טראמפ.
הר הגעש התגלה לראשונה ע"י האירופאים במסע חקר ב 1792 בראשות ג'ורג' וונקובר, וונקובר פיקד על ספינה אה"מ דיסקברי בשליחות הצי המלכותי הבריטי למפות את החוף המערבי של אמריקה הצפונית. אנשי הצוות ראו את ההר בשעה שסקרו את מפרץ פיוג'ט, וונקובר קרא לו ע"ש תת אדמירל פיטר רייניה, חברו האישי של וונקובר.
בפסגתו שני לועות געשיים בקוטר של כ 300 מ' כל אחד. אגם לוע קטן הגבוה באמריקה הצפונית +4392 שוכן מתחת לשכבת הקרח בחלקו התחתון של הלוע המערבי והוא נגיש רק דרך המערות.
הוכרז כפארק לאומי במרץ 1899 ע"י נשיא ארה"ב ויליאם מקינלי והוא החמישי בארה"ב.
שטח הפארק 950 קמ"ר. נמצאים בו 26 קרחונים בהם קרחון קרבון CARBON GLACIER שהוא הגדול ביותר ב 48 המדינות הדרומיות של ארה"ב. ההתיישבות האנושית בשטח הפארק היא בת לפחות 8000 שנים כאשר המתיישבים הראשונים פלאו-אינדיאנים, ציידים-לקטים צדו בע"ח וליקטו צמחים.
באזור מה שכיום הוא הפארק הלאומי רנייה השתמשו שבטי הניסקוואל NISQUALLY פיואלאפ PUYALLUP סקווקסין איילנד – SQUAYIN ISLAND, מקלשוט MUCKLESSHOOT, יקאמה YAKAMA, וטיידנאפום TAIDNAPAM, בני שבט קאוליץ עילי. בני שבטים אלו נהגו לעלות להר בקיץ לקטוף פירות יער, ללקט צמחים, לצוד ולערוך מסעי חזון. בין הטקסים העתיקים והאוניברסליים ביותר, טקס מעבר. המשתתף מבלה בין יממה ל 4 יממות שהוא מבודד בטבע ע"מ ליצור חיבור עמוק בין כוחות הטבע והאנרגיות הרוחניות של הבריאה. ליצירת הזהות העצמית. המשתתף אמור לקבל תבונה מעמיקה על עצמו ועל העולם. בחורף עברו להתגורר קרוב לחופי האוקיינוס שבהם האקלים נוח יותר. הנשים אספו פירות יער והגברים צדו איילים, דובים, יונקים קטנים ועופות. האינדיאנים נהגו ליזום שריפות ששמרו על המשך קיומם של כרי העשב ע"ח היערות. הצמחים שגדלו בעקבות השריפות הגדילו את כמות פירות היער ומשכו אליהם חיות ציד. גם כיום יש לשבים אלו קשר עמוק להר. הרי הגעש של אזור הקסקייד הם מקור לאגדות רבות בין האינדיאנים. אגדות שקיבלו את השראתן מההתפרצויות הגעשיות מספרות על הרוח הגדולה ע"מ להסביר תופעה זו. האינדיאנים דוברי הסאליש קראו לרוח ההר TAKHOMA טקהומה שפירושו "המקום בו נולדים המים". מקונוצ רבים בפארק נושאים שמות אינדיאנים, נהרות בפארק קרויים על שמות השבטים. פירוש שם נהר מואיץ' הוא אייל.
בסוף המאה ה18 – עת בואם של המתיישבים האירופאים הייתה השפעה גדולה על שבטי האינדיאנים דוברי משפחת שפות הסאליש. רבים מתו ממחלת האבעבועות השחורות שהגיעה ליבשת עם המתיישבים האירופאיים. במהלך שנות ה 50 של המאה ה19 נחתמו כמה הסכמים בין האינדיאנים למתיישבים באזור. הם הועברו לשמורות שונות אבל נשמרה להם הזכות לצוד ביחוד באזור הפארק הנוכחי מה שגרם לעימותים.
החל מאמצע המאה ה 19 כלכלת האזור התבססה על כריתת עצים ועיבודם. פעילות הכריתה היתה קטנה מאחר ויכולת השינוע היתה מוגבלת בשל הטופוגרפיה ההררית. רק בשלהי המאה ה19 ולאחר שחברת הרכבות נורתרן פסיפיק סללה מסילה לאזור גברה הפעילות.
באותה תקופה החלו ניצנים של תנועת שימור היערות כחלק מתנויות השימור שהחלו לקום ברחבי ארה"ב. אזור הפארק הוכרז שמורת היער פסיפיק בשנת 1893. ובשנת 1897 שונה לשמורת היער הר רנייה. ב 1916 הקימו את שירות הפארקים הלאומים של ארה"ב. מלונות וכבישים נבנו ונסללו עד 1930.
מרכז מבקרים חדש נבנה ב 2008 באתר פרדייז. הפארק הוכרז כאתר היסטורי לאומי ב 1997 כחלון הראווה לאדריכלות הכפרית של שירות הפארקים הלאומיים של שנות ה 20/30 של המאה ה 20, כפי שמודגם באכסניית פרדייז PARADISE INN.
ב2006 נסגר הפארק בשל שיטפונות עזים: בתוך 36 שעות ירדו באזור 460 מ"מ גשם.
כיום הפארק מנוהל ע"י שירות הפארקים הלאומים של ארה"ב.
הפארק הוא משכן ליותר מ 1000 מינים של צמחים ולמעלה מ 300 מינים של בעלי חוליות.
גובה הפארק +490 ועד פסגתו בגובה +4392. הפסגה הגבוהה ביותר ברכס הקסקייד מתנשא בתלילות מסביבתו ואורכו כמעט 30 ק"מ. מצפון לדרום וממזרח למערב. סביבו עמקים, מפלי מים, כרי דשא תת אלפיונים. 370 קמ"ר של יערות ראשונים וקרוב ל 30 קרחונים. ההר מכוסה בדרך כלל בעננים הממטירים כמויות גדולות של גשם ושלג על הפסגה מדי שנה.
כביש 410 מחבר בין הפארק לכביש בין מדינתי 5 (סיאטל טקומה): סגור בין נובמבר עד מאי.
השביל העיקרי קרוי "שביל וונדרלנד" WONDERLAND אורכן 150 ק"מ והוא מקיף את כל הר רנייה.
את הר רנייה סובב שביל וודרלנד WONDERLAND והוא מכוסה בקרחונים ושדות שלג בשטח כללי של כ 88 קמ"ר.
קרחון אמונס EMMONS הוא הגדול ביותר בשטחו בכל ארה"ב ויד בו הרבה פסגות געשיות.
אקלימו תת-ארקטי עם מגמת יובש בקיץ (חורף ארוך וקיץ קצר וקריר). טמפרטורות קיצוניות -40 בחורף ובקיץ 30. האדמה בעומק של מטרים ספורים קפואה תמיד, משקעים בכמויות לא יותר מ 300 ממ בשנה פרט לאזורים גבוהים שם יש עננות אורוגרפית וכמות המשקעים גדולה.
כל הנחלים בפארק משתייכים לאגן הניקוז של האוקיינוס השקט ומקורותיהם בהר רנייה. כמות המשקעים הגדולה היורדת באזור במשך כל השנה בתוספת למי הפשרת השלגים מזינים נחלים אלו. הנהרות זורמים בדר"כ בקניונים שעומקם בין 300-900 מ' ושיפועם תלול.
בפארק 400 אגמים שהגדול בהם בגובה של 1500 מ', אגם מואיץ משתרע על שטח של 500 דונם ומשופע במפלים. בפארק 20 קרחונים.
בין 10K-15K שההר היה מכוסה כולו קרח כל השנה, חיו התושבים הראשונים של אמריקה במישורים ובעמקים הצופים אליו. בין 9000 ל 8500 שנה האקלים התחמם ומדרונות ההר (עד כמחצית מגובהו) הפכו לחופשים משלג עד ונוצרו תנאים שאפשרו התפתחות של חברות צמחים ובע"ח בדומה לתנאים באזור התת-אלפיני של הפארק בימינו. המחקר הארכיאולוגי גילה 75 אתרים פרהיסטורים בשטח הפארק (בעיקר מחסות סלע) ובהם ראשי חניתות ששימשו לצייד. ידוע שכבר לפני 4000 שנה נהגו ציידים-לקטים ללקט צמחים ופירות בפארק מאמצע המדרון ועד חלקו העליון. ציידים לקטים אלו היו אבותיהם של שבטי האינדיאנים.
גאולוגיה: הסלעים העתיקים ביותר ברכס הקסקייד נוצרו לפני 400 מיליון שנה כסלעי משקע בקרקעית האוקיינוס השקט.
כתוצאה מתנועות לוחות טקטונים לצפון מערב הם הוצבו מעל השטח של הקצה המערבי של מה שהיום מכונה
יבשת אמרקה הצפונית. לחץ עז הופעל על הסלעים, המיר אותם לגנייס ולווחה (גנייס: סלע מותמר קשה, נוצר בתנאי טמפ' ולחץ גבוהים של סלעי יסוד או משקע הלווחיות בגניים מאופיינות ברצועות כהות ובהירות, סלע קשה. לווחה: סלע קשה מותמר בעל גבישים מיקרוסקופים, נוצר מסלעי משקע חרסיתיים במשך מיליוני שנים שהו בלחץ וטמפ' נמוכים ולכן ניתן למצוא מאובנים. בתנאי טמפ' ולחץ גבוהים הופכת הלווחה לצפחה)
לוחיות ימים טקטונים אלו התנגשו בלוח הצפון האמריקאי לפני 90 מיליון שנה, והקרקע החלה להתרומם לאיטה.
הכיוון של מרבית שרשרות ההרים מצפון מערב לדרום מזרח הוא תוצאה של התנגשות זו. ההרים שנוצרו אז נסחפו כמעט לחלוטין. לפני 35-40 מיליון שנים התנגשו לוחות ימים בזלתיים חדשים, לוח גורדה ולוח חואן דה פוקה בלוח הצפון האמריקאי הגדול הרבה יותר, ובהיותם כבדים יותר עברו הפחתה תחתיו, תוך כדי המסה, יצירת מגמה, געשיות, ויצירת הרים בהם הרי הגעש של רכס הקסקייד, תופעה הנקראת קשת געשית של רכס הקסקייד. התהליך עדיין נמשך והרכס עדיין מתרומם. קרוב ל 500 ק"מ מהחוף שוקע מרכז לוח הגורדה כמעט 2.5 ס"מ בשנה מתחת ללוח הצפון אפריקאי. חלק מהמגמה מתקררת בצניחה למעטפת כדור הארץ והופכת לסלעי גרניט. סלעים אלו נדחקים למעלה ונמצאים בבסיס ההרים של ימינו. הר רנייה החל להיווצר לפני כמיליון שנים כאשר ההרים השכנים היו בני קרוב ל 12 מיליון שנים. כיפת הר הגע בנויה מסלעים אנדזיטיים (סלע יסוד געשי, פחות כהה מהבזלת, קרוי ע"ש הרי האנדים. צבעו נוטה לשחור עם מרקם זכוכיתי. אם הוא צעיר צבעו בהיר יותר, אם הוא מכיל גבישים אדום אפור וורדרד, אחרי בלייה גוונים של חריכה חום אדמדם ירוק אפור).
זהו הר הגעש הגבוה ביותר ברכס הקסקייד, משערים שבמהלך היווצרותו היה הר הגעש גבוה יותר ב 300 מ'
מגובהו הנוכחי, אבל חלקו העליון התמוטט בשל התפרצויות געשיות.
במהלך ההיסטוריה הגאולוגית עוצבו מדרונותיו של ההר בסחיפה מקרחונים. בעבר היה מכוסה ההר בקרחונים
עבים עד כדי כך שקילוחי הלבה מההתפרצויות הגעשיות לא הצליחו להמיס אותם והם הצטננו במהירות במקומם.
ההר מוגדר כהר רדום. ההתפרצויות האחרונות היו במאה ה 19, אך הוא יכול להתפרץ כפי שהתפרצו בעבר הר
לאסן 1916 והר סנט הלנס 1980. מתחת להר הגעש ישנה זרימה של נוזלים חמים שהם המקור ליצירת המעיינות החמים או פומרולות בפארק (פתח בקרום כדור הארץ בקרבת הר געש הפולט קיטור וגזים געשיים כמו פחמן דו חמצני, גופרית חד חמצנית, מימןכלורי ומימן גופרתי, הקיטור נוצר כאשר מים בטמפ' מעל נקודת הרתיחה הופכים לקיטור, הלחץ יורד כאשר הם נפלטים מעל פני השטח. פומרלות נוצרים לאורך סדקים קטנים/גדולים ע"פ משטחים של קלוחי לבה. שגה פומרלות היא אזור של מעיינות חמים ונביעות של גזים כאשר מגאמה או סלע יסוד לוהט בעומק רדוד משחררים גזים או פועלים על מי תהום. אפשר לתאר פומרולה כמעיין חם שכל מימיו מתאדים לפני שמים מגיעים לפני הקרקע.
הר רנייה הוא כנראה הר הגעש עם פוטנציאל ההרס הגדול ביותר ברכס הקסקייד, מלבד גודלו העצום, הקרחונים
הרבים שעל פסגתו יתמוססו במקרה של התפרצות וייצרו להארים גדולים (מפולות בוץ וזרמי סחופת געשיים.) להאר יכול להרוס כמעט כל מבנה העומד בדרכן ומסוגל לנוע במהירות של 100 ק"מ לשעה ולמרחק של 300 ק"מ. לפני 6000 שנה בהר רנייה נוצר להאר של אוסקאולה בנפח של 2.3 ק"מ מעוקב ויצר קיר בוץ בגובה של 140 מ' בקניון נהר הוויט וכיסה שטח של למעלה מעל 300 קמ"ר. הלהארים יכולים להגיע למיליוני התושבים במטרופולין של סיאטל וגם לצפון מערב אורגון. שברי הסלעים שנמצאו בסמוך למפרץ פיוגיט בסיאטל מעידים שתופעות אלו כבר התרחשו בעבר. המראה הנוכחי של ההרים הוא תוצאה של פעילות קרחונים גדולים מאז עידן הקרח ועד היום.
תוואי הנוף: קרקסים קרחונים – שקע גיאולוגי
תחילת עמק שצורתו אמפיתיאטרון שנוצר בנקודת המוצא של עמק קרחוני ע"י סחיפה. הצורה הקעורה
נוצרת בדר"כ במדרון של ההר כאשר חלקו התחתון שטוח וחלקו העליון המעוגל הם מדרונות התלולים כדרך
שעליהם גולשים משלושה כיוונים קרח ודרדרת קרחונים המתלכדים בתחתית המדרון. קרקעית הקרקס הקרחוני
מתעצבת כקערה על אזור זה שבו מתלכדים זרמי הקרח מכיוונים שונים, יחד עם מטען הסלעים שנושאים עימם,
מופעלים כוחות סחיפה חזקים הגורמים לשחיקת הסלע וליצירת שקע נמוך מפתח היציאה של הקרקס הקרחוני
("הבמה"). אם הקרקע נחשפת להפשרה עונתית, הופכת קרקעית הקרקס הקרחוני לאגם קרחוני קטן.
שביל הרכס הפסיפי החוצה את ארה"ב מקנדה ועד מקסיקו, עובר בחלק המזרחי של הפארק. כביש PCT (זהו כביש הליכה ארוך במערב ארה"ב שמתחיל בדרום בגבול ארה"ב בקליפורניה עם מקסיקו, ומסתיים בגבול ארה"ב
בוושינגטון וקנדה) אורכו 4286 ק"מ ומרחקו מהחוף כ 200 ק"מ והוא אחד משלושת שבילי הכתר המשולש של
הליכה ארוכים. שביל האפלצ'ים מתחיל בג'ורג'יה ומסתיים במיין, ושביל קו פרשת המים של היבשת המתחיל בגבול מקסיקו (בניו מקסיקו) ומסתיים בגבול קנדה שבמונטנה.
אתרים עיקרים:
פרדייז – גן עדן PARADISE אזור בגובה +1000 על המדרון הדרומי של הר רנייה, כ 30 ק"מ מזרחית לכינסת ניסקאוולי לפארק (כביש 706 של וושינגטון) וכולל את עמק פרדייז, את קרחון פרדייז שהוא המקור לנחל פרדייז. מפרדייז נשקפים הר רנייה ורכס טטוש. בפרדייז שוכנים מבנים הסטורים: פונדק פרדייז PARADISE INN שנבנה ב 1916, פרדייז גייז האוס ב 1920,
ומרכז המבקרים ע"ש הנרי ג'קסון שנבנה ב 1966. פעילות בפרדייז: הליכה בשבילים, סקי למרחקים ושיט
אבובים.
לונגמיר LONGMIRE – מרכז מבקרים שוכן 1.5 ק"מ מזרחית מכניסת ניסקאוולי, שוכן בעמק נהר ניסקאוולי בגובה 842 בין רכס רמפרטס ורכס טטוש. מוקף ביערות ראשוניים של אשוח, ארז אדום וצוגה מערבית. באתר שוכנים "פונדק הפארק הלאומי" PARK INN, מוזיאון לונגמיר ובניין המנהלה. הליכה בשבילם, ברובם מגיעים למפלים ולמעיינות החמים. לונגמיר הוא אחד מנקודות ההתחלה של שביל סובב הר רנייה.
סנרייז SUNRISE – אתר ובו אכסניה LODGE לא ללינה, ומרכז מבקרים בגובה 1950 מ' וזו הנקודה הגבוהה ביותר אליה אפשר להגיע במכונית. תצפית על קרחון אמונס ופסגת הר רנייר. שפע שבילים היוצאים מהאתר בהר לאתר עמודי הלבה. הגישה לסנרייז אפשרית מכביש מכביש 410, כ 20 ק"מ צפונית מערבית מכניסת וויט ריוור. אוהנאפקוש OHANAPECOSH אתר ומרכז מבקרים, אתר מחנאות, שוכן בחלק הדרום מזרחי של הפארק, כ 5 ק"מ צפונית לגבול הפארק מכביש 123 של וושינגטון. שוכן בתוך עמק עמוק בגובה של 600 מ'. בתוך חורשות של יערות ראשוניים וממנו אי אפשר לראות את הר רניה. מעיינות חמים, חורשת האבות ומפלי הכסף.
אגם מואיץ' MOWICH – אגם קרחוני שהוא הגדול והעמוק בפארק, דרומית לאתר קרבון, בקצה הדרומי של כביש 165.
תחנת הכניסה – נהר קרבון CARBON RIVER – בפינה הצפון מערבית של הפארק והגישה אליו מכביש 165 של וושינגטון- אתר של יער גשם ממוזג בהר רניה, שביל קצר דרך יער הגשם, שביל לקרחון קרבון, אחד מהקרחונים המגיעים לנקודה הנמוכה ביותר ב 40 המדינות הרצופות של ארה"ב.

לואיזיאנה LOUISIANA
רכישת לואיזיאנה: עסקה שבוצעה ה 30.4 1803 ובו קנתה ארה"ב את לואיזיאנה הצרפתית. שטח של 2,147,000 השוכן במרכז של ארה"ב היום תמורת $11,250,000, בנוסף כללה העסקה ביטול חובות צרפת לארה"ב בשווי של $3,750,000, שווה ערך ל $278,000,000 במחירי 2003.
רכישת לואיזיאנה כמעט הכפילה את שטחה של ארה"ב באותם ימים, ומהווה 23% משטחה היום. השטח שנרכש כולל את שטחן (כולו או חלקו) של המדינות הבאות (לפי הגבולות היום): ארקנסו, מיזורי, איווה, מיניסוטה, צפון דקוטה, דרום דקוטה, נברסקה, ניו מקסיקו, צפון טקסס, אוקלהומה, קנזס, מונטנה, ווימינג, קולורדו, לואיזיאנה ושטח קטן בקנדה של היום.
המו"מ על הרכישה היה בין נציגי הנשיא תומאס ג'פרסון לבין נציגי שליט צרפת נפוליאון. המוטיבציה הראשונית לרכישת השטח היתה הרצון האמריקאי לשליטה מלאה בעיר ניו0אורליאנס, השוכנת במוצא נהר המסיסיפי לים. אלא שבמהלך המו"מ החליט נפוליאון להציע לאמריקנים את כל השטח בשליטת צרפת וזאת כמחווה של רצון טוב לאמריקנים, וכמעד אסטרטגי כנגד בריטניה, וכן להשתמש בכספי המכירה ע"מ להגדיל את צבאו לקראת המערכות הצבאיות שתכנן באירופה. ההסכם נחתם בצרפת באפריל 1803 והובא לידיעת העם ב 4 ביולי, ב 20 לאוקטובר אושר ע"י הסנאט האמריקאי וב 20 דצמבר החלה העברת השטח בפועל להתבצע עם מסירת ניו-אורלינס לידי האמריקנים.
נהר מיזורי RIVER MISSOURI הנהר הארוך ביותר בארה"ב 3,767 ק"מ
המיזורי מנקז כ 1/6 מיבשת אמריקה הצפונית וספיקת מימיו ליד העיר הרמן שבמיזורי, סמוך לשפכו לנהר המיסיסיפי הוא 2,490 מ"ק לשנייה. מיזורי הוא יובלו הראשי של נהר המסיסיפי, שניהם ביחד הם הנהר הרביעי באורכו בעולם באורך כולל של 5,971 ק"מ לאחר הנילוס, האמזונס, והיאנגצה. מתחיל במיזוג הנהרות מדיסון ג'פרסון וגלטין במונטנה ונשפך למסיסיפי מצפון לסנט לואיס שבמדינת מיזורי.
כל אגן הניקוד של הנהר נקנה ע"י ארה"ב ברכישת לואיזיאנה מידי צרפת, ונחקר בנשלחת לואיס וקלארק.
המיזורי משמש עדיין כנתיב תחבורה חשוב להובלת מטענים, אך הובלת מטענים באמצעות ארבות נמצאת בירידה מתמדת, ובין 1977 ל 200 ירדה מ3.3 מליון ט' ל 1.3 מליון טונות.
גובה מוצא הנהר: 1,214 מ
ארוך הנהר: 3,767 ק"מ
ספיקה ממוצעת: 2,490 מ"ק לשנייה
אגן ניקוז: 1,376,180 קמ"ר
מוצא: מונטנה, מיזוג הנהרות מדיסון, ג'פרסון וגלטין
שפך: נהר המסיסיפי
מדינות באגן הניקוז: ויומינג, מונטנה, צפון דקוטה, דרום דקוטה, קולורדו, נברסקה, איווה, קנזס, מיזורי וכן ססקצ'ואן ואלברטה שבקנדה.
השיטפון הגדול 1993

נהר המסיסיפי MISSISSIPPI RIVER
הוא הנהר השני באורכו בארה"ב לאחר המיזורי. אורכו 3,734 ק"מ. נהר המיססיפי כולל יובלו הראשי, נהר המיזורי, הוא הנהר הרביעי באורכו בעולם לאחר הנילוס, אמזונס, והיאנגצה. אורכם המשותף של נהר המסיסיפי ויובלו הראשי המיזורי הוא 6,027 ק"מ. שטח אגן הניקוז הוא 2,979,000 וספיקתו 16,800 מ"ק לשנייה.
השם מסיסיפי מקורו בשם האינדיאני "מסיפי" שמשמעו "נהר גדול". נקודת המוצא של המסיסיפי נמצאת באגם איטסקה בצפון מיניסוטה. בדרכו הוא חוצה 10 מדינות: מיניסוטה, ויסקונסין, איווה, אילינוי, מיזורי, קנטקי, טנסי, ארקנסו, מסיסיפי, לואיזיאנה ושם נשפך לים במפרץ מקסיקו.
לנהר שתי עונות שיא:
1. בין דצמבר לינואר – יורדים גשמים בהרי האפלצ'ים
2. אפריל-מאי (אביב) הפשרת השלגים
לאורך הנהר הוקמו סוללות עפר מוחזקות בטבעות בטון גבוהות כדי למנוע הצפות ופגיעות.
דלתת המסיסיפי – מהגדולות בעולם, נוצרה כתוצאה מהכבדת סחף במשך אלפי שנים. האוכלוסייה היושבת בדלתה נמצאת על סוללות מלאכותיים הבנויות עפר ובטון, והעיר ניו אורלינס בנויה על סוללה טבעית. מרבית הדלתא אינה מיושבת בגלל ביצות והמאבק בטבע הוא ע"י בניית תעלות ניקוז, ע"מ שאפשר להביא סירות ולעבד את האדמה.
נהר המסיסיפי – מסע במורד הנהר ובזמן נהר המסיסיפי הוא יותר מנהר וגיאוגרפיה. נהר המסיסיפי הוא היסטוריה ותרבות. בלוז וג'אז, כתנה וטבק, ספינות קיטור ומסילות ברזל והרבה מוזיקה….המסיסיפי הוא סיפורם של האינדיאנים, של מגלי עולם הספרדים והצרפתים, של מתיישבים צרפתיים, אנגלים ואמריקנים, המסיסיפי הוא השער למערב, העבדות בדרום ארה"ב והחופש בצפונה, כפי שבחר מרק טויין לכתוב את ספרו LIFE ON THE MISSISSIPPI "בהחלט כדאי לקרוא על המסיסיפי"
תחילתו באגם איטסקה ITASCA שבמיניסוטה על גבול קנדה בגובה +445 וסופו 3,780 דרומה משם במפרץ מקסיקו (יחד עם הארוך שביובליו, נהר המיזורי אורכו 6,250 ק"מ ורק הנילוס ארוך ממנו).
בדרכו חוצה הנהר ומסמן את גבולותיהן של 10 מדינות ומספק מי שתייה ליותר מ 18 מיליון אנשים במרכז ארה"ב. אגן הניקוז שלו משתרע על יותר מ 3 מיליון קמ"ר וכולל יותר שליש משטחה של ארה"ב וחלק מדרום קנדה.
האדם הלבן הראשון שראה את הנהר היה פרדיננד דה סוטו הספרדי, מושל קובה באמצע המאה ה 16. הוא עגן בפלורידה והגיע עד למסיסיפי, שם חלה מת ונקבר ליד הגדר. אחריו הגיעו מיסיונרים צרפתיים, מרקט וג'ולייט אשר במסעם לקנדה זקפו לזכותם את "גילוי" הנהר. ב 1682 יצא בעקבותיהם לעבר המסיסיפי החוקר הנוסע, הסוחר והמדינאי הצרפתי רנה רובד קווליה דה לה סל והוא הגיע עד שפך הנהר במפרץ מקסיקו. תקע במקום עמה צלבים וסיפח אותו לביתה מלוכה הצרפתי, לכבודו של מלך צרפת לואי ה 14 קרא לאזור ולחלקו הדרומי של הנהר לואיזיאנה. בעקבות המגלים באו הסוחרים (בעיקר סוחרי הפרוות) ובעקבותיהם באו המתיישבים הצרפתים והקימו לאורך הנהר את ההתישבויות הראשונות. אזורים שונים לאורך המסיסיפי החליפו מאז ידיים – ספרדיות, בריטיות, צרפתיות ואמריקניות וכולם לחמו באינדיאנים.
המסיסיפי משרטט גם את תוואי ההיסטוריה של העבדות. במעלה הנהר הגבול הקנדי, החופש. דרומה – מטעי הכותנות והאיום המתמיד להימכר לעבדות. במורד הנהר – במיזורי הייתה העבדות מותרת, באילינוי שמעבר לנהר – הייתה אסורה. ועל פי כן עבר הנהר לא היה מקום מפלט שכן רבים התפרנסו באותן שנים מהשבת בורחים לבעליהם "ציידי עבדים" כינוי אותם. העבדות הייתה אמנם אסורה באילינוי, אבל בארה"ב במאה ה 19 האמינו רבים כי "רכוש צריך לחזור לבעליו". נתיב הבריחה של העבדים, כפי שהטיב לתארו מרק טווין ב "הקלברי פין" נמשך במקרים רבים דרומה על המסיסיפי עד למפגש עם נהר האוהיו ואתו צפונה לגבות המדינות שהתנגדותן לעבדות נחרצת.
נהר המיסיספי – מיזורי
אורך: 6,027 ק"מ
גובה מוצא הנהר: 1,231 + מ'
ספיקה ממוצעת: 16,800 מ"ק לשנייה
אגן ניקוז: 2,979,000 קמ"ר
מוצא: פארק לאומי ילוסטון, מונטנה
שפך: פרץ מקסיקו – אוקיינוס אטלנטי
מדינות באגן הניקוז: ארה"ב, קנדה
הר רשמור – הר השוכן סמוך לעיירה קיסטון בדקוטה הדרומית. ההר הוכרז ע"י שירות הפארקים הלאומים של ארה"ב כאנדרטה לאומית. האנדרטה המהווה חלק ממהר, היא פסל גרניט שהוקם ע"י הפסל גאטסון בורגלם. האנדרטה מייצגת את 150 השנים הראשונות בהיסטוריה של ארה"ב והוא בנוי מארבעה פסלי ראש (פרוטומות) גדולי מימדים , גובה כל אחד מהם 18 מ' של נשיאי ארה"ב: מימין לשמאל: אברהם לינקולן, תאודור רוזוולט, תומס ג'פרסון, וג'ורג' וושינגטון.
ההר כולו משתרע על שטח של 5.17 קמ"ר ומתנשא לגובה של 1745+ מ'.
ג'ון גטסון דה לה מות' בורגלם JOHN GUTZON DE LA MOTE BORGLUM נולד ב 25/3/1867 באיידהו, מת 6/3/1941 (73) שיקגו. ידוע בשל הקמת הפסלים המונומנטליים לזכר ארבעה מנשיאי ארה"ב בראשמור. ידוע גם בשל פיסול הר סטון ליד אטלנטה שבג'ורג'יה.

דקוטה הדרומית SOUTH DAKOTA
שטח 199,905 קמ"ר
תאריך יסוד 2/11/1889
סדר כניסה: 40
בירה: פייר
העיר הגדולה : סו פולס
גובה 670+ הנקודה הגבוהה ביותר 2,207+, הנמוכה 294+.
אוכלוסייה: 900 אלף
האינדיאנים התגוררו באזור במשך אלפי שנים. התושבים הראשונים היו פלאו אינדיאנים שנעלמו במהלך האלף החמישי הלפני הספירה. במאה ה 18 התגוררו באזור אינדיאנים משבטי אומהה ואריקאה, אך בעיקר משבטי הסו. במאה ה 18 התיישבו לראשונה האירופאים. בשנת 1743 הכריזו האחים לברנדייר כל המקום כצרפתי, כחלק מלואיזיאנה הגדולה. ב 1809 קנתה ארה"ב את לואיזיאנה הגדולה כולל דקוטה הדרומית מידי נפוליאון. לאחר הרכישה הנשיא תומאס ג'פרסון ארגן את משלחת לואיס וקלארק ע"מ לחקור את השטח החדש שצורף למדינה. במהלך המאה ה 19 חלה התיישבות רבה באזור. מרבית המהגרים הגיעו ממזרח ארה"ב, מערב וצפון אירופה. מרבית ההגירה החלה לאחר קישור הסביבה לקווי הרכבת בשנת 1873. האוכלוסייה ההולכת וגדלה והמתחים הפוליטים הובילה לחלוקת דקוטה לשניים, שני החלקים צורפו כמדינות חדשות לאיחוד 2/11/1889. לאחר גל בצורת והמשבר העולמי הכלכלי של 1929, רבים עזבו את המדינה ואוכלוסיית המדינה ירדה ב7% במהלך שנות ה 30. גם שנים קשות מבחינה אקלימית הרסו את החלקאות המקומית. אך מלחמת העולם השנייה העלתה את הביקוש למוצרים חקלאים והכלכלה במדינה יוצבה. החל משנות ה60 חלה עלייה בתעשייה המקומית והשירותים הפיננסים והמדינה עברה מענף דומיננטי אחד (חקלאות) לכלכלה מגוונת אשר משלבת ענפים רבים.
גיאוגרפיה: נמצאת במערב התיכון של ארה"ב, מדרום לדקוטה הצפונית, במערב גובלת באיווה ומיניסוטה, במזרח בווימינג ומונטנה. ובדרום בנברסקה. אחת משש המדינות שהשתייכו לרצועת הספר בימי המערב הפרוע. נהר המיזורי זורם דרך המדינה, בתחילה מצפון לדרום ואח"כ בכיוון דרום מזרח. בהמשך המיזורי זורם מזרחה לארך הגבול בין דרום דקוטה לנברסקה.

ממשל: בית המחוקקים מורכב משני בתים: הסנאט 35 חברים ובית נבחרים עם 70 חברים. המדינה מחולקת ל 35 מחוזות בחירה עם סנאטור ושני נציגים לכל מחוז.
הרשות המחוקקת נפגשת פעם בשנה, ביום שלישי ה2 בחודש ינואר למפגש בין חודש ימים. המושל יכול לכנס מושב מיוחד.
המושל משמש גם כמפקד המשמר הלאומי במדינה ויכול להטיל ווטו על החלטות הרשות המחוקקת ולחון פושעים. הוא נבחר לקדנציה בת 4 שנים ולא יכול להיבחר יותר משתי קדנציות.
המדינה שולחת נציג אחד לבית הנבחרים של ארה"ב ו 3 נציגים לחבר האלקטורים.
ממשל המדינה נשלט במידה רבה ע"י המפלגה הרפובליקנית. ההיסטוריה והאופי הכפרי של דרום דקוטה עדיין משפיעה על תרבותה מדינה.
הערים הגדולות: סו פולס 168,588
רפיד סיטי 73 אלף
אברדין 28 אלף
דגל: עץ אשוחית לבנה
פרח: פולסטילה
כינוי: מדינת הר ראשמור THE MOUNT RUSHMORE STATE
ציפור: פסיון מצוי
חיה: זאב הערבות
לבנים (לא היספאנים): 85%
ילידים: 9%

הגבעות השחורות BLACK HILLS – רכס הרים קטן ומבודד, המתנשא מעל וממערב למישורים הגדולים של צפון אמריקה, במערב דקוטה הדרומית ונמשך לתוך ווימינג. פסגת הרני בגובה 2208 מ' היא הגבוהה ברכס. היער הלאומי בגבעות השחורות נמצא בתחום הרכס. נקראות כך משום שמרחוק הן נראות שחורות היות והן מכוסות עצים בצפיפות. בתחומי הגבעות השחורות נמצא הר ראשמור, סמוך לעיירה קיסטון.
המישורים הגדולים GREAT PLAINS – ערבה נרחבת המצויה מזרחית להרי הרוקי בארה"ב וקנדה.
מישורים אלו מכסים מדינות: ניו מקסיקו, טקסס, אוקלהומה, קולורדו, קנזס, נברסקה , ווימינג, מונטנה, דרום וצפון דקוטה ואת הפרובינציות הקנדיות אלברטה, מינטובה, וססקצ'ואן (ערבות קנדה).
האזור שנמצא מערבית לקו האורך 100 מערב מכונה הערבות הגבוהות HIGH PLAINS. כמותה משקעים הממוצעת 500 מ"מ בשנה והאזור צחיח לחקלאות. בצורות פוקדות את הערבות כל כמה שנים ומביאות לסופות חול באזור. אזור הערבות הגבוהות מצוי בשטחי ? אוקלהומה, דרום מזרח קולורדו, דרום מערב קנזס, ו ? טקסס. בשל סופות החול מכונה אזור זה אגן אבק ('אגן אבק' כינוי לשורה של סופות חול שהתחוללו במרכז אמריקה וקנדה מ 1931-39 "שנות ה30 המלוכלכות" שבמהלכן נגרם משבר סביבתי כלכלי וחברתי חמוק, שילוב של בצורת קשה עם כמה פרקטיקות חקלאיות לא תקינות בכמה עשורים, כימו חישוף הקרקע מעשבים לצורך חריש של שדות חיטה ורעיית יתר, גרם לסחיפת קרקע חמורה, האדמה הפורייה התייבשה והפכה לענן שעף מזרחה בעיקר בצורת עננים שחורים גדולים. רוב הקרקע נסחפה אל תוך האוקיינוס האטלנטי).
הערבות הגדולות היוו בית גידול גדול לביזון האמריקאי שהיה מזונם העיקרי של שבטי הבלקפוט, קריאו, סו, שאיין,ארפהאו והקואנצ'ה. בואם של המתיישבים הלבנים וצייד יתר (שגרם עד לכמעט הכחדת הביזון) יחד עם סילוק האינדיאנים וריכוזם בשמורות אינדיאנים אפשרו לחוואים הלבנים להקים חוות ולגדל בקר בערבות. גידול הבקר החל בטקסס והתפשט בהדרגה צפונה.
חוק הנחלה משנת 1862 אפשר למתיישבים לתפוס לעצמם שטח אדמה של 650K מ"ר ולהקים חווה. מאות אלפי אמריקאים התיישבו באזור זה ובנו חוות בערבות, אולם בשל העדר הידע החקלאי המתאים לתנאי האזור מרביתם נכשלו. אותו חוק משנת 1871 היה גם בקנדה. בשנות העשרים של המאה ה20 בעקבות בצורת קשה והשפל הכלכלי הגדול, הביאו לפזיטת רגל של מרבית החוואים. כ 600 ערים נעזבו והפכו לערי רפאים במדינת קנזס לבדה.
בשל גידולי חיטה נרחבים המבוססים על חקלאות בעל הפכו המישורים הגדולים לאבטיפוס של אזורים חקלאים המספקים חיטה למטרופוליטנים, ובשלהי המאה ה 20 קיבלו את הכינוי "סלסלת הלחם של צפון אמריקה".

ביזון אמריקאי: יונק צמחוני דמוי שור גדול מימדים. הוא היונק הגדול ביותר באמריקה הצפונית, ואחד ממיני הפרים הגדולים בעולם (באפלו=תאו). לביזון פרווה עבה וצמרית במיוחד מסביב לראשץ
בלקפוט (ניציטאפי ="האנשים המקורים"): שם קיבוצי לשלוש אומות ראשונות בססקצ'ואן, אלברטה, ובריטיש קולומביה, ולשבט אינידאני במונטנה ארה"ב. העמים המרכיבים את הבלקפוט חיו על צייד ביזונים ודייג דגי טרוטה, והתגוררו בחלקים גדולים בצפון המישורים הגדולים, בעיקר בערבות הצחיחות למחצה. הם עקבו אחר עדרי הביזונים בנדידם בין ארה"ב לקנדה. אע"פ שאכלו בעיקר בשר הם אכלו גם מזונות צמחיים והשתמשו בחומרים מהצומח להכנת תרופות לאנשים ולסוסים, ייצרו צבעים ובשמים וכן ליצור נשק. הם ניצלו 185 מיני צמחים לשימושים שונים.
צייד ביזונים שיטתי למטרות מסחריות ע"י המתיישבים הלבנים במאה ה 19 כמעט חיסל את אוכלוסיית הביזונים ושינה לחלוטין את אופי חייהם של השבטים הילידים. תקופות של רעב הופיעו והם נאלצו להשתקע במקומות יישוב קבועים ולנצל את עבודת החקלאות. בשנות ה 70 של המאה ה19 חתמו על אמנה על השלטון בארה"ב וקנדה שהעבירו את רוב שטחם לממשלות תמורת קצבאות של מזון וסיוע רפואי, וכן תמורת לימוד חקלאות. למרות שאת המשיכו לשמר את שפתם ואת תרבותם.
ריכוזי אוכלוסייה עיקרים: קנדה- ססקצ'ואן, אלברטה, קולומביה הבריטית. ארה"ב – ווימינג, מונטנה, איידהו. אמונות מסורתיות, ריקוד השמש, נצרות

שאיין: שבט מהמישורים הגדולים של צפון אמריקה, איחוד של שני שבטים קדומים יותר שהתמזגו לשבט אחד בתחילת המאה ה 19. כיום מחולק השבט לשני תתי שבטים: השאיין הצפוני והדרומי. כשהאירופאים הגיעו ליבשת התגוררו בני השבט באזור מיניסוטה. בתחילת המאה ה 18 חצו את נהר המסיסיפי ועברו לאזור הגבעות השחורות בדקוטה הדרומית והצפונית. בעלי בריתם הטבעים הם שבט הלקוטה והאאפהו (מונטנה ואוקלהומה). השבט מפורסם בשל חלקו בקרב ליטל ביגהורן שבו לוחמי השבט לקחו חלק בהבסת צבא ארה"ב ובהשמדת חיל הפרשים ה7 של הצבא. הקרב החל 25-26 ביוני 1876 ליד הנהר ליטל ביגהורן (מזרח מונטנה). ניצחון אדיר לאינדיאנים שהובלו בידי מספר מנהיגים ביניהם סוס משוגע.

סוס משוגע: 1840-1877 מצביא אינדיאני מבני הלקוטה, סעיף של שבט הסו, הנהיג את כוחות הצבא האינדיאנים במלחמתם כנגד שלטונות ארה"ב לנוכח הפלישה לטריטוריות אינדיאניות והתערבות באורח חייהם של בני הלקוטה. ב 1877 נכנעו וסוס משוגע נפצע. דמותו נחרתה בזיכרון הכללי.
שבט הסו- מקים בעשרות השנים האחרונות את אנדרטת סוס משוגע, אנדרטת ענק שצפויה להיות מהגדולות בעולם במימון פרטי וממוקמת בגבעות השחורות שבדקוטה הדרומית.

לקוטה: שבא אינדיאני שמוצאו במישורים הגדולים. הלקוטה הוא אחד משבעת הסעיפים של שבט הסו, אנשיו דוברים את שפת הלקוטה שהוא דיאלקט של הסו.
השבט נודע בעקבות השתתפותו במערכת הבלק הילס ששיאה בקרב ליטל ביגהורן שבו לוחמי הלקוטה נלחמו יחד עם השאיין והנחילו תבוסה לצבא ארה"ב.
כיום הם גרים בשמורות המוכרות ע"י הממשלה בדקוטה הצפונית והדרומית, מיניסוטה ונברסקה. לכל שמורה יש ממשלה מקומית הנבחרת בהתאם לחוקת המשורה. חברי השמורה שמתגוררים מחוץ לשמורות רשאים להצביע בבחירות. בנוסף אנשי הלקוטה מיוצגים בקונגרס המדינתי וגם ברמה הארצית – בקונגרס של ארה"ב. בשנת 1974 החלו פעילים משבט לקוטה לנקוט בצעדים להתנתקות מארה"ב.

ערבה: מונח אקלימי- גיאוגרפי, המתאר אזור מישורי או גבעתי המכוסה בצמחייה עשבונית. ערבות מצויות באזורים המשתרעים לאורך קווי הרוחב הבינונים כל כדור הארץ, וכן בשטחים שבשולי המדבריות הסובטרופיים. סוגים של ערבה הם סוואנות. ערבה מנוקדת בעצים באזורי קו המשווה והטונדרה שבקטבים.

משלחת לואיס וקלארק – הייתה המשלחת היבשתית הראשונה שבה נחצתה אמריקה הצפונית ממזרח היבשת אל חוף האוקיינוס השקט ובחזרה, מטעם ארה"ב. את המשלחת שפעלה בין 1804 ל 1806 הובילו סגן משנה מריוותר לואיס וסרן ויליאם קלארק, מצבא ארה"ב שנעזרו באישה אינדיאנית סקאג'ווה.
סקאג'ווה הייתה אישה גששית משבט למהי שושון שעזרה לחוקים למיפוי השטח בטריטוריית לואיזאנה, נסעה איתם אלפי ק"מ מצפון דקוטה עד האוקיינוס השקט. עזרה לקיום קשרי התרבות עם המקומיים ותרמה להבנת ההיסטוריה והטבע) פסלים ואנדרטאות הוקמו לזכרה בפארק ווישנגטון בפורטלנד, אורגון. בפארק סקג'וויה במונטמה ניצב פסל שלה במקום ממנו משערים כי נחטפה כילדה. ב 1977 היא נכללה בהיכל התהילה שלאומי לבוקרות בפורת ווסט, טקסס. ב 2001 הוענק לה תואר "סמל של כבוד" ע"י הנשיא קלינטון.
ביוגרפיה: נולדה בקבוצת "אוכלי הסלמון" של שבט למהי שושון באזור סלמון, אידיהו במחוז למהי. בשנת 1800 שהיתה בערך בת 12 היא ונערות נוספות נחטפו ע"י קבוצה של היצאטסה. בתקרית זאת נהרגו כמה מבני שבטה. היא הוחזקה בשבי בכפר בצפון דקוטה. בסביבות גיל 13 נמכרה "לנישואים" שלא בהסכמתה לטוסון שארבונו, צייד קוויבקי שהתגורר בכפר. הוא קנה צעירה שושונית נוספת המכונה "אשת בונה" כאישה שנייה. סקאג'וויה הייתה בהריון עם ילדה הראשון כאשר חיל מחקר וגילוי הגיע לכפרי היצאטסה כדי לבלות שם את חורף 1804. לואיס וקלארק בנו את מבצר מנדס. הם ראיינו מספר ציידים שיוכלו לתרגם אן להדריך את המשלחת לאורך נהר המיזורי באביב. הם הסכימו להעסיק את שארבונו כמתורגמן כיוון שגילו שאשתו דוברת שושוני וידעו שיזדקקו לעזרת השבטים השושנים במקורות המיזורי. סקאג'וויה ושארבונו עברו להתגורר במבצר. שבוע אח"כ קלארק כינה אותה "ג'יני". לואיס ציין את לידתו של בנה ז'אן בטיסט שארבונו ב 11/12/1805 וציין כי חלק מהמתורגמנים כתשו זנבות של עכסנים כדי לזרז את הלידה. קלארק כינה את הילד "פומה הקטן" או "פומפי". באפריל עזבה המשלחת את מבצר מנדן ויצאה לכיוון נהר המיזורי. ב 14/5 1805 סקאג'ווה הצילה פרטים שונים שנפלו מתוך הסירה, כולל יומנים ורישומים של לואיס וקלארק. מפקדי החיל שיבחו אותה על פעולתה המהירה והעניקו לנהר את השם נהר סקאג'ווה לכבודה ב 20.5 1805. עד אוגוסט 1805 הגיעה המשלחת לשטחי שושון ואנישה ניסו לקנות סוסים כדי לחצות את הרי הרוקי. ס' שימשה כמתורגמנית עבורם ואז גילו כי הצ'יף של שבט קמאיוויט היה אחיה. השבט סיפק סוסים לקבוצה ומדריכים שיובילם בהרי הרוקי. המסע היה קשה עד כדי שנאלצו לאכול חלב נרות כדי לשרוד, וכשירדו לאזורים נוחים יותר עזרה להם ס' למצוא ולבשל שורשי צמח הקמסיה כדי לחזור לאיתנם. כאשר המשלחת פנתה לפתח נהר הקולומביה לחוף האוקיינוס השקט ס' וויתרה על חגורת החרוזים שלה כדי לאפשר למפקדי המשלחת לסחור עבור חלוק פרווה אותו רצו לתת לנשיא תומס ג'פרסון. בדרך חזרה, הם הגיעו להרי הרוקי. ביולי 1806 ובזכות ס' שגילתה מעבר (רווח) בהרים שנקרא היום "מעבר גיבונס" ואח"כ ב 13/7 ס' המליצה לקלארק לחצות את אגם ילוסטון (מעבר בוזמן). מאוחר יותר נבחר מסלול הזה כמסלול אופטימלי עבור רכבת הצפון פסיספית בחצייתה את קו פרשת המים של אמריקה. ס' מדריכת המשלחת, מתורגמנית שעזרה לנהל מו"מ עם שבטי השושן והחשוב ביותר עצם נוכחותה במהלך המסע המפרך, אשר סימלה את כוונותיה שוחרות השלום של המשלח. בעת המסע במחוז פרנקלין וושינגטון ציין קלארק: "האישה האינדיאנית אישרה עבור האנשים האלה את הכוונות הידידותיות שלנו, כיוון שאף אישה לא מלווה משלחת מלחמה אינדיאנית באזור זה. ואשתו של שאבונו המתורגם מפייסת את כל האינדיאנים בנוגע לכוונות הידידותיות שלנו. אישה עם קבוצת גברים היא אות שלום". בסיום המסע כתב קלארק לשארבונו והוקיר תודה לס' על תרומתה למשלחת. הוא הודה שלא היה ביכולתו להשיב לה כראוי. הוא מוסיף כי היה שמח לאמץ את "פומפי" הקטן ולגדלו כבנו. הוא הזמין את ג'יני ללות את בנה הקטן אל קלארק עד שיאמצו באופן חוקי.
לאחר המסע שארבונו וסקאג'ווה גרו 3 שנים אצל ההיצאטסה לפני שקיבלו את הזמנתו של קלארק להתיישב בסנט לואיס, מיזורי. ב 1809 הם הפקידו את חינוכו של בנם ז'אן בטיסט בידיו של קלארק שרשם אותו לפנימיה של אקדמיית סנט לואיס. ב 1812 ילדה ס' בת ליזט. כמה חודשים מאוחר יותר 15 איש נהרגו במתקפת אינדיאנים על מבצר ליסה בפתחו של נהר ביגהורן. בין הניצולים גם בתה הצעירה של ס'. טוסן שארבונו חי עד גיל 76 ובשנת 1813 העביר באופן רשמי את המשמורת על בנו לויליאם קלארק.
התנועה הלאומית לזכויות נשים בתחילת המאה ה 20 אימצה אותה כסמל של עצמאות ושוויון, הקימה פסלים ושלטים לזכרה ופעלה רבות כדי להפיץ את ההישגים שלה.
בשנת 2000 מטבעת ארה"ב הנפיקה מטבע לזכרה בו נראים ס' ובנה ז'אן בטיסט. בשנת 2006 הושקה ספינת הצי האמריקאי SACAGAWEA המוטו של הספינה "מובילים את הדרך".

קו פרשת המים של אמריקה: קו פרשת מים ראשי ביבשת העל של אמריקה. קו פרשת מים זה עובר לאורך הפסגות הגבוהות בהרי הרוקי באמריקה הצפונית והרי האנדים באמריקה הדרומית. ממזרח לו זורמים כל הנחלים מזרחה אל האוקינוס האטלנטי, או צפונה אל אוקיינוס הקרח הצפוני. ממערב לקו זורמים כל הנחלים אל האוקיינוס השקט.(באמריקה הצפונית חלק מהנחלים הזורמים מערבה מסתיימים באגנים סגורים).

רפיד סיטי RAPID CITY דקוטה הדרומית – העיר השנייה בגודלה בדקוטה הדרומית. קיבלה את שמה על שם יובלו של הנהר שאיין רפיד קריק CREEK לידו הוקמה העיר. ממוקמת על המורדות המזרחים של הגבעות השחורות. מכונה גם "שער הגבעות השחורות" וכן "עיר הנשיאים". מחולקת ע"י רכס הרים נמוך המפריד בין צדה המזרחי למערבה (בסיס חיל האויר אלדוורת' ממוקם בפאתי העיר). בחלק המערבי של העיר ממוקם מחנה רפיד, חלק מהמשמר הלאומי של המדינה. בגבעות השחורות ממוקמות אטרקציית הר רשמור, אנדרטת סוס משוגע והפרק הלאומי וינד קייב.
בעקבות גילוי מרבצי הזהב ב 1874 ע"י משלחת הגבעות השחורות הגיע גל של מתנחלים לאזור ויסדה את העיר שנקראה תחילה "קאמפ היי" ואח"כ "השער אל הגבעות השחורות". ג'ון רצרד ברנן וסמואל סקוט הניחו את הבסיס למיקומה הנוכחי של העיר בפברואר 1876 ונקראה על שם יובל נהר השאיין "רפיד קריק". העיר החלה לספק ציוד לכורים ולחלוצים באזור. מיקומה הפך אותה למרכז מסילות רכבת שהגיעו בסוף המאה ה 19 מדרום ומזרח. ובמאה ה 20 ביססה עצמה העיר כמרכז סחר אזורי חשוב של המערב התיכון העליון.
בעיר שורר אקלים צחיח למחצה.

קולורדו COLORADO
במערב ארה"ב, בירה דנוור והיא גם הגדולה במדינה. שמה נובע מנהר הקולורדו הזורם בתחומה. הנהר מוביל סחופת טין אדומה מההרים ולפיכך נקראה ע"י המגלים הספרדים "ריו קולורדו" – "הנהר האדום"
כינוי: מדינת המאה
תאריך יסוד: 1/8/1876
סדר כניסה: 38
שטח:269,837 קמ"ר
גובה: 2073 מ'
הנקודה הגבוהה ביותר: 4399+
הנקודה הנמוכה ביותר: 1021
אוכלוסייה: 5.500.000 מיליון
טבע עוצר נשימה, נופים מהיפים והמגוונים ביותר בארה"ב, אתרי סקי מהטובים בעולם, פסיטבלים מצויינים, אתרים ארכיאולוגים מרתקים ועיר בירה נהדרת.
השטח נרכש ע"י ארה"ב בשנת 1803 במסגרת רכישת לואיזיאנה והחכירה המקסיקנית של שנת 1848. בעקבות הבהלה לזהב של קולורדן ב 1859 גדלה אוכלוסיית המדינה. טריטוריית קולורדו נוצרה 28/281861 והפכה למדינה ב 1876. נשים קיבלו זכות הצבעה ב 7/11/1893
בנובמבר 2012 הצביעו אזרחי קולורדו בעד תיקון חוק שיאשר לגלזציה של מריחואנה, ובכך הפכו קולורדו ומדינת וושינגטון לראשונות בארה"ב בן צריכת מריחואנה לשם הנאה נעשית כחוק.
קולורדו היא אחת משלושת המדינות (וימינג ויוטה) שגבולותיהן מוגדרות אך ורק ע"י קןי רוחב וקווי אורך" היא משתרעת בין קוי רוחב 37 ו 41 צפון, ובין קוי האורך 102-109 מערב.
גובלת בנברסקה מצפון מזרח, בווימינג מצפון, ביוטה ממערב, בניו מקסיקו מדרום ובקנזס במזרח.
קולורדו היא המדינה בעלת הגובה הממוצע הגבוה ביותר בארה"ב.
מזרחית להרי הרוקי נמצאים מישורי קולורדו (כחלק מהמישורים הגדולים), גובה המישור בין 1000-2000 מ'. כמות המשקעים מועטה יחסית כ380 מ"מ ורוב השטח משמש לרעיית בקר.
מערבית למישורים נמצא "הרכס הקדמי" FRONT RANGE של הרי הרוקי ובו פסגת לונג, הר אוואנס, פסגת פיק והפסגות הספרדיות. אזור זה מיוער ומשמש לכריתת עצים.
מערבית לפסגות נמצא קו פרשת המים של אמריקה. באזור הרי הרוקי נמצאים מספר פארקים גדולים וכן שמורות טבע רבות. האזור שופע מים ונמצאים בו הנהר נורת פלאט הזורם לווימינג וכן עמק סן לואי – אחד מיובלי הריו גרנדה הזורם לניו מקסיקו. הרי הרוקי במדינה כוללים 54 פסגות שגובהן מעל 4200+ , הרים אלו מיוערים ובחורף מכוסים שלג ובהם אתרי סקי רבין, אספן ווויל.
במורדות המערבים של הרי הרוקי זורם נהר הקולורדו, במורדות המזרחים זורם נהר ארקנסו. בדרום המדינה נמצאים הרי סן חואן ורמת קולורדו.
קולורדו היא רפובליקה ובה 3 רשויות כמו כל מדינה אחרת בארה"ב
כלכלת המדינה: במאה ה 19 התבססה על כרייה, ומסוף המאה התפתחה החקלאות במדינה (המבוססת על השקיה) וכן גידול בקר הפך למרכיב עיקרי בכלכלת המדינה. הענפים החקלאים כוללים צאן, חיטה, חלב ומוצריו, תירס וחציר.
הממשל הפדרלי מהווה מרכיב עיקרי בכלכלת המדינה. במדינה נמצא פיקוד הגנת האוויר והחלל של צפון אמריקה (נוראד) ובסיסים רבים של חיל האוויר של ארה"ב – בקולורדו ספרינגס. המכון הלאומי למדידות וטכנולוגיה בבולדה והמכון הגיאולוגי של ארה"ב בלייקויד.
בקולורדו יערות לאומים ושמורות טבע. מכרות שמהווים חלק מכלכלת המדינה וכורים בה זהב ומוליבדניום.
התוצר הלאומי בשנת 2003 היה 187 מיליארד דולר. הכנסה לנפש הייתה 35 אלף (מקום 8 בארה"ב)
דנוור: 700 אלף איש
קולורדו ספרינגס: 500 אלף איש
אתרים:
הפארק הלאומי הקניון השחור של הגניסון
הפארק הלאומי מסה ורדה
הפארק הלאומי הרי הרוקי
הפארק הלאומי הדיונות הגדולות

הפארק הלאומי של הרי הרוקי ROCKY MOUNTAIN NATIONAL PARK – טבע פראי, שפע מדהים של הרים, אגמים וחיי בר עשירים. בפארק יש לא פחות מ 191 פסגות, 13 מתוכן מעל 3000 מ', כ 150 אגמים ולמעלה מ 1,500 מסלולי הליכה. עולם החי כולל דובים שחורים, דישונים, איילים ועוד. אחת מהדרכים הטובות לגלות את הפארק היא בנסיעה ב TRAIL RIDGE ROAD, הכביש הנופי הפתוח רק בקיץ חוצה את קו פרשת המים של אמריקה ועובר דרך מעברי הרים, יערות ומפלים.

הפארק הלאומי מסה ורדה – דרום מערב קולורדו. הוא מעניין כיוון שהוא היחיד המוקדש לארכיאולוגיה. באזור זה חיה מאמצע המאה 6 ועד סוף המאה ה 13 חברה אינדיאנית שהגיעה לשיא פריחתה בין המאות 11-13. בסוף המאה ה 13 הם נטשו את המקום מסיבות שנותרו עלומות עד היום. בתר ניתן לראות מאות מכלולים מרשימים של בתי מגורים שנחצבו בצוקים ובקירות הקניון. בשטח הפארק נמצאו יוצר מ 4000 אתרים ארכיאולוגים, מתוכם 600 מתחמי מגורים חצובים בסלע. מעניין לבקר ב"ארמון הצוק" CLIFF PALACE שבו 156 חדרים וב"בית המרפסת" BALCONY HOUSE שכדי להגיע אליו יש לטפס על סולם בגובה של 10 מ'. האזור יפהפה והשם מסה ורדה פירושו "השולחן הירוק" בשל היערות במקום.
אספן: אתר הסקי הנוצץ והמתוחכם ביותר במדינה, הוא חביב על כוכבים הוליוודים ועשירים אחרים. גדושה במסעדות, גלריות ובוטיקים.
אתר סקי נוסף VAIL וויל – אתר סקי מהטובים. עיירה יפה ומלאת קסם ותענוג לטייל בה.
נסיעה ברכבת ההיסטורית – כמה מקווי הרכבת ההיסטוריים עדיין פעילים מתקופת הבהלה לזהב, ואחד הנופיים שבהם הוא קו הרכבת בין דורנגו DURANGO וסילברסטון SILVERSTONE. דורנגו – עיירת כורים שובת לב ממנה יוצאים כמה פעמים ביום רכבת קיטור עתיקה לכיוון העיירה סילברסטון, מסע שנמשך 3.5 שעות ועובר בנופים עוצרי נשימה של הרוקי, במהלכו הרכבת מטפסת לגובה של 90 מ' דרך עמקים קרחוניים, קניונים צרים, יער ונהר שוצף. הרכבת עוצרת בסילברסטון לשעתיים ואז חוזרת לדורנגו (דרך שנגישה רק לרכבת).
גן האלים – תופעת טבע ייחודית הנמצאת ליד קולורדו ספרינגס GARDEN OF GODS זהו אזור של סלעים אדומים המזדקרים אל על מבין יערות מחטניים ושיחי ערער. בין הצורות המענינות ניתן למנות "הגמלים המתנשקים" THE KISSING CAMELS, את קבוצת צריחי הסלע שקיבלה את הכינוי "הסלע המאוזן" SENTIMEL SPIRES BALANCE ROCK שהעובדה שהוא עומד על תילו בגדר חידה. במקום מסלולי הליכה.

הקניון השחור של הפארק הלאומי גניסון BLACK CANYON OF THE GUNNISON
קניון צר ועמוק אשר לקירותיו צבע אפור כהה-שחור. נהר הגניסון מתחתיו יצר שלשל של תצורות סלע יוצאות דופן, חיי בר עשירים הכוללים דובים שחורים, זאבי ערבות, פומות וחתולי בר. במקום מסלולי הליכה ונקודות תצפית מרהיבות לאורך הגדה הדרומית כמו תצפית השטן וסלע PULPIT ROCK OVELOOK.
גלישה על דיונות החול בפארק החולות הגדול GREAT SAND DUNES NATIONAL PARK בדרום קולורדו. דיונות החול הגדולות ביותר בצפון אמריקה והנקודה הגבוהה ביותר מתנשאת לגובה 230 מ'. יש בו מגוון נופי אדיק, יערות צפצפה ועצים מחטניים, ביצות, אגמים ופסגות מושלגות.
מופע באמפיתאטרון רד רוקס RED ROCKS – האמפיתאטרון נמצא בלב הטבע במוריסין, סמוך לדנוור. אבל העיקר הוא לא המוזיקה אלא החוויה הכוללת. האמפיתאטרון הפתוח מוקף בנוף מדהים ואת הבמה מקיפים סלעים אדומים ורואים את האורות של דנוור מנצנצים מרחוק.
דנוור DENVER – עיר מרתקת. הרי הרוקי מהווים תפאורה נהדרת לגורדי השחקים של העיר. מציעה שילוב מרתק של עיר קוסמופוליטית ביחד עם משהו מאווירת המערב הפרוע. יש בה כל מה שמחפשים בעיר גדולה – תרבות, מוזיאונים, שופינג, אוכל טוב ואטרקציות לכל המשפחה. דנוור היא ביתו של מוזיאון האומנות של דנוור DENVER ART MUSEUM שמציג תערוכות המוקדשות לארכיטקטורה, עיצוב, אומנות מודרנית, אומנות אסייתית ואומנות אינדיאנית. בדנוור סצנת אוכל פורחת עם היצע מרשים של מסעדות שף מצוינות ושוק אוכל גדול ממדים THE SOURCE, מבשלות בירה עטורות שבחים, רובע קניות צ'רי קריק הגדוש בבוטיקים יוקרתיים, חנויות וינטאג', OLD SOUTH GAYLORD שבו בתים עתיקים ששופצו והפכו לחנויות ייחודיות, גלריות וחנויות יין. אקווריום מצוין, גנים בוטנים יפהפיים, מוזיאון דנוור לטבע ומדע, ופארק המים ווטרלנד – אחד מהגדולים ביבשת.

ניו מקסיקו NEW MEXICO
מדינה בדרום מערב ארה"ב, גובלת באוקלהומה ובטקסס במזרח, בטקסס ומקסיקו בדרום, באריזונה במערב, ובקולורדו בצפון.
עיר בירה: סנטה פה
העיר הגדולה: אלבקרקי
שטח: 315,194 קמ"ר
אוכלוסייה: 2.5 מיליון
ניו מקסיקו היא ארץ של קסם רב המציעה נוף נהדר ושלל חוויות תרבותיות. ניו מקסיקו היא מדינה ייחודית ביותר: יש בה שיעור גבוה מאוד של אוכלוסייה אינדיאנית (כעשרה אחוזים מכלל האוכלוסייה) וכן אוכלוסייה גדולה מאוד של היספנים (25% מכלל אוכלוסייה) דוברי ספרדית. כן מציעה ניו מקסיקו פסיפס תרבותי יוצא דופן ומעורר השראה. אין עוד מדינה אחרת עם כל כך הרבה פארקים לאומים המוקדשים לתרבות האינדיאנית.
רוזוול – עיר החייזרים – "תקרית רוזוול" ROSEWELL INCIDENT – כינוי לאירוע שהתרחש בקרבת עיירת רוזוול בניו מקסיקו. בשנת 1947 מספרת על התרסקות צלחת מעופפת או עב"מ, מציאת גופות חוצנים והסתרתם באזור 51 שהוא בסיס סודי של צבא ארה"ב. לקראת סוף שנות ה 70 החלו נרקמות סביב האירוע תיאוריות קונספירציה רבות. צבא ארה"ב טען שבמקום נמצאו שרידי כדור פורח ניסיוני שביצע מעקב מגובה. אירוע זה הפך לסמל תרבותי והשם "רוסוול" הפך לכינוי לכל נושא העב"מים והמפגש עם תרבויות חוצניות. היווה השראה ליצירת סרטי קולנוע, סדרות טלוויזיה כמו 'תיקים באפלה', 'רוזוול', 'היום השלישי' ועוד. בעיר מוזיאון עב"מים ומכון מחקר. בכל שנה נערך בעיר פסטיבל העב"מים השנתי.
סנטה פה SANTA FE – עיר הבירה של מדינת ניו מקסיקו. העיר הוותיקה במדינה ועיר הבירה הוותיקה בארה"ב כולה. בעלת למעלה מ 1000 שנות היסטוריה. שוכנת למרגלות הרי הרוקי, בצד הדרום מערבי של ארה"ב ומלאה בתרבות ויופי אינסופיים. נוכל לסייר ברחובותיה העתיקים, נתרשם מגלריות האומנות המפורסמות הקיימות בה והטבע שסביב העיר.
היסטוריה: בין השנים 1050-1150 + התגוררו מספר שבטי אינדיאנים באזור שכיום נמצאת העיר. האירופאי הראשון שהחליט לנסות ליישב את העיר היה מגלה הארצות הספרדי ז'ואן דה אונטה שהגיע לאזור ב 1598 והפך את סנטה פה למחוז של ספרד החדשה.
בשנת 1607 המושל הספרדי השני של ניו מקסיקו דון פדרו דה פראלטה הקים עיר בשם "העירייה המלכותית של האמונה הקדושה של הקדוש פרנסיסקוס מאסיזי LA VILLA REAL DE LA SANTA FE DE SAN FRACISCO למרגלות הר סנגרה דה קריסטו SANGRE DE CRISTO MOUNTAIN. שמה המקוצר של העיר הוא "סנטה פה". בשנת 1610 המושל הפך את העיר לעיר בירתה של המחוז עד עצם היום הזה.
בשנת 1824 הוכרזה העיר רשמית כבירת ניו מקסיקו כשרפובליקת טקסס התנתקה ממקסיקו בשנת 1836, הרפובליקה הכריזה על סנטה פה כחלק מחלקה המערבי. משלחת של סוחרים ולוחמים יצאו מטקסס בשנת 1841 במטרה להשתלט על "דרך סנטה פה" SANTA FE TRAIL שהיתה בזמנו דרך שחיברה בין העיר פרנקלין שבמיזורי לעיר סנטה פה. אולם המשלחת לא הצליחה במשימתה ובמהרה נתפסה ע"י הצבא המקסיקני. בשנת 1846 ארה"ב פתחה במלחמה נגד מקסיקו ובמסגרתה חדרו 1700 חיילים אמריקאים אל העיר סנטה פה במטרה לכבוש אותה ולהכריז עליה ועל כל מדינת ניו מקסיקו כחלק מארה"ב. הם הצליחו להשיג את מבוקשם רק בשנת 1848. אבל רק בשנת 1912 הכריזו על חלקת המדינה הזו שנקראת ניו מקסיקו כעל המדינה ה 47 של ארה"ב.
ביוני- אוגוסט הטמפ' נעות בין 10 צלסיוס בלילה ל 29 צלסיוס ביום.
טלפון: 5051+
העיר מתאימה להליכה – ישנו שאטל חינם בעיר SANTA FE PICK UP SHUTTLE ההסעה מתחילה ומסיימת את מסלולה בשדרות MONTRZUMA בנקודה שבה עמד מוזיאון הקולנוע של ניו מקסיקו. ההסעה ממשיכה למספר נקודות בעיר:
1. ALAMEDA AND PASEO DE PERALTA
2. THE CAPITOL
3. הקתדרלה והבזיליקה של סנט פרנסיסיקו דה אסיסי
4. THE MAIN LIBRARY
5. CITY HALL
6. SANTA FE PLAZA
7. אלדורדו/הילטון הוטל
שירותי ההסעה פועלים בימי שני עד שישי בין 6:30-18:30 ובימי שבת 7:30-16:30
סנטה פה הוכתרה כאחת הערים היצירתיות ביותר בעולם ע"י UNESCO. יריד האומנויות של סנטה פה פתוח עד שעות הערב בתשלום 4 ימים באמצע יולי. מיקום: SANTA FE CONVENTION CENTER
לאורך הקיץ נוכל ליהנות מהופעות חיות ברחבה ההיסטורית של העיר. הפסטיבל המוזיקלי הגדול מזמין מדי שנה למעלה מ 75 מוזיקאים המופיעים מדי שבוע בין שני-חמישי. SANTA FE PLAZA BANDSTAND
שוק אינדיאני של סנטה פה- השוק הגדול והפופולרי בעולם שמתפרש מדי שנה על פני סוף שבוע שלם. סוף אוגוסט SANTA FE INDIAN MARKET
לאוהבי אומנויות: CANYON ROAD – לשוטט בין הגלריות. הדרך משתרעת ע"פ 850 מ' ולאורכה למעלה ממאה גלריות, חנויות ומסעדות מעולות. אם הדרך ארוכה ניתן לתפוס שאטל SANTA FE PICK UP שיוצא כל 15 דקות משתי תחנות לאורך הדרך. בתחנות שלט שכתוב PICK IT UP THERE השאטל יוריד אותנו אפה שנרצה לאורך הדרך.
אירועים מיוחדים: "דרך קניון" CANYON ROAD לאורך השנה רבים האירועים בדרך זו:
1. פסטיבל ART FEAST (יומיים בחודש יוני) במהלכו מוגשות מנות וקינוחים טעימים במיוחד במספר גלריות לאורך הדרך.
2. סיור רגלי לאור הפרוליטו FAROLITO WALK שמתקיים מדי שנה בליל חג המולד. פרוליטו היא מעין עששית קטנה מנייר. בערב חג המולד המקומיים מפזרים אלפי פרוליטות שמפיצות אור יפהפה על "דרך הקניון" והופכים את הדרך לאומנות בפני עצמה. רוב בתי העסק שלאורך הדרך פתוחים מדי יום 10:00-17:00 (השאטל יוצא מהנקודה שבעבר שימשה את מוזיאון הקולנוע של ניו מקסיקו על שדרת MONTEZUMA, משם עוצר במגוון נקודות בעיר, בניין הקפיטול, קתדרלת הקדוש פרנסיס, הספרייה המרכזית, רחבת סנטה פה PLAZA ומלון הילטון)
3. מוזיאון ג'ורג'יה אוקיף: מספק סיורים מודרכים בשעות 10:00-14:00, פתוח שבת-ה' בין 10:00-17:00, שישי 10:00-19:00 JOHNSTON ST 217 מוזיאון לאומנות עממית בינלאומית FOLK ART ייחודי, 150K פרטים שמייצגים את אורח החיים של עשרות קהילות ברחבי העולם. צעצועים, מודלים של כפרים, ויצירות אומנות של עמים שונים. מציג גם אומנות של מורשת העם ההיספני היחיד בעולם. סיורים מודרכים מדי יום בשעות 10:30, 11:30, ו 14:00 פתוח מנובמבר עד אפריל בימי ג'-ראשון 10:00-17:00, ממאי ועד אוקטובר 10:00-17:00. כתובת: על גבעת המוזיאון MUSEUM HILL – CAMINO LEJO 706 בקיץ אפשר לקחת את השאטל.
SANTA FE PLAZA – הינה נקודת ציון לאומית היסטורית בעיר התחתית
קתדרלת הקדוש פרנסיסקו מאסיזי – רומית קתולית, הוקמה ב 1869-86, בצמוד אליו קפלה שהינה שריד של
4. כנסיה קודמת משנת 1680 ובתוכה הייצוג העתיק ביותר של מדונה בארה"ב CATHEDRAL PLACE 131
ארמון המושלים PALACE OF GOVERNORS: זהו הבניין הציבורי העתיק ביותר בארה"ב. הוקם בתחילת המאה ה 17 בתור המושב הממשלתי של ספרד. ב 1950 הוכרז המבנה כנקודת ציון היסטורית לאומית ובשנת 1999 הוכרז כמאגר האוצרות האמריקאים. בשל הקרבה של ארמון המושלים למוזיאון ההיסטוריה, רבים מחשיבים את השניים כגוף אחד. מספק סיורים מודרכים מידי יום. לבדיקת שעות הסיורים 47651005051+/ שעות הפתיחה של הארמון ממאי-אוקטובר 10:00-17:00. סגור בימי שני מנובמבר עד אפריל.
5. מוזיאון ההיסטוריה של ניו מקסיקו: 2 קומות היסטוריה של המדינה פרטים מהתקופה הפרה היסטורית, אינדיאנים מימי המושבה הספרדית ומהתקופה המקסיקנית. ממוקם ברחבת סנטה פה מאחורי ארמון המושלים LINCOLN AVENUE 3 .

6. החווה של הסנוניות: EL RANCHO DE LAS GOLONDRINAS
20 דקות ממרכז העיר, חווה עתיקה מהמאה ה 18: הוקמה ב 1717, משמשת "כמוזיאון חי" המשקף את אורח החיים בתקופה הקולוניאלית של ניו מקסיקו. במקום 33 מבנים הסטורים המתפרשים על פני שטח של 810 מ"ר. אנשי צוות לבושים בהתאם ויציגו בפנינו כיצד אנשים התנהלו בימים ההם (הכנת קמח, הרכבת כלי עבודה, הלבשת פרסות בסוסים וכולי) סיורים בחינם מדי יום בשעה 10:30 מלבד בימי הפסטיבל, פסטיבל יין בתחילת יולי (בתשלום) ובאמצע ספטמבר יריד הרנסנס של סנטה פה- קרבות אבירים ומופעי ריקוד (בתשלום). +15051694734. פתוח מיוני עד ספטמבר 10:00-16:00 כתובת: LOS PINOS RD 334

7. קפלת לורטו LORETTO CHAPEL בשנת 1853 האחיות לורטו פתחו בסנטה פה את אקדמיית 'גבירתינו של האור' עבור 300 בנות מהאזור. כאות תודה על המעשה הנדיב של האחיות הארכיבישוף המקומי הקים לכבודן את הקפלה הגותית המקסימה הזו ובתוכה אחד מגרמי המדרגות הייחודים באזור: ספירלי עשוי מעץ שנתמך ע"י עמוד מרכזי נסתר המעניק הרגשה כאילו מרחף באויר.

מרכז קניות – TESUQUE FLEA MARKET צפונה מאופרת סנטה פה לאורך כביש מהיר מס' 285 נמצא את שוק הפשפשים . נהדר וזול. ממרץ עד דצמבר בימי שבת וראשון 9:00-16:00 FLEA MARKET ROAD 15

קניון CERRILLOS ROAD 1250- SANTA FE PLACE

THE RAILYARD – בעבר שימש כמגרש רכבות. היום מרכז ציבורי גדול. מופעי רחוב, מסעדות.

שוק האיכרים של סנטה פה SANTA FE FARMES MARKET התחיל עם כמה איכרים בודדים בשנות ה 60 של המאה ה20, היום השוק הגדול ביותר בניו מקסיקו ומהידועים בארה"ב. במתחם השוק למעלה מ 100 דוכני מזון, תוצרת חקלאית מקומית וכ"ו. פתוח 7:00-2:00 מדי יום שבת PASEO DE PERALTA 187

פואבלו דה טאוס – פואבלו דה טאוס הוא פואבלו עתיק השייך לשבט אינדיאנים של אנשי פואבלו הדוברים את שפת הטיווה הצפונית. גילו של האתר הוא כ 1000 שנים והוא שוכן 1.6 מהעיר טאוס. ריו פואבלו הוא נחל קטן הנובע מרכס ההרים סאנגרה דה קריסטו וחוצה את מרכז הפואבלו ששטחו כ 384 קמ"ר. שמו של המקום בשפת הטיווה הצ' היא טואה טאה TUA TAH שפירושו "הכפר שלנו".
המאפיין האדריכלי הבולט של המקום היא מתחם המגורים הרב קומתי, הבנוי מחימר אדום-חום, המחולק לשני חלקים ע"י ריו פואבלו. נבנה בין שנת 1000 לשנת 1450+ וזכה למעמד של אתר לאומי היסטורי ב 9/1/1960 וב 1992 העני' לו אונסקו מעמד של אתר מורשת עולמי.

היסטוריה: האתר שוכן בעמק של אחד מיובליו של נהר הריו גרנדה, והוא מורכב מקבוצה של בתי מגורים ומרכזים טקסים (באתר שרדו 6 קיוות) המיצגים את התרבות שהתפתחה מהמסורות של אנשי הפואבלו הקדומים. אנשים אלו התיישבו באזורים שכיום מהווים את גבולות אריזונה, ניו מקסיקו, יוטה וקולורדו. הציוויליזציה שלהם שקעה בסופו של דבק, ובשלהי המאה ה 13 אתרים כמו מסה ורדה וצ'אקו ננטשו בפתאומיות (שינוי אקלים). שגשוגם של הפואבלוס הקטנים בעמק ריו גרנדה ונספחיו הוא אחד מהמאפיינים העיקרים של ההתיישבות בצפון אמריקה. המאפיינים של הקהילות הקטנות הכפריות היה ארגון חברתי ודתי מוגדר, חקלאות מסורתית ושימוש במי השקיה.
במהלך ההיסטוריה המודרנית של טאוס התנגשו שתיים מתכונותיהם העיקריות של תושבי המקום: שמירת המסורות העתיקות ויכולתם לקלוט תרבויות חדשות. יכולתם של אנשי הטאוס להטמיע בחברתם תרבויות אחרות התפתחה באופן הדרגתי לאחר שמשלחת מטעם פרנסיסקו ואסקז דה קורונאדו, המושל הספרדי של גליסיה המערבית, ביקרה במקום בין 1540-1542. תושבי המקום החלו להתנגד לשלטון הספרדי ב 1613, המיסיונר הנזיר אולונסן דה בנאווידס התלונן ב 1634 בפני האפיפיור אורבנוס ה 8 על גישתם המרדנית של תושבי האזור. במהלך המאה ה 18 תושבי טאוס מילאו תפקיד חשוב במלחמה נגד המתיישבים. למרות זאת, אנשי הטאוס קלטו במהרה את זני הפירות והדגנים שהובאו ע"י הכובשים ושלבו אותם במערכת החקלאית שלהם. ניסיונות המרת הדת נתגלו בהתנגדות (הכנסייה הראשונה שנבנתה בטאוס נשרפה במהלך מרד שפרץ ב 1860). השלטון המקסיקני בין 1821 ו 1848.
השלטון של ארה"ב החל מ 1848. תושבי טאוס קיבלו ב 1970 את האדמות שהופקעו מהם ע"י הממשל הפדרלי של ארה"ב כולל את האתר המקודש בלו לייק (האגם הכחול). הטקסים המסורתיים של תושבי טאוס כללו באותה תקופה את חג המולד ואת הריקוד ההיספני מקסיקני מטאטצ'ינס. ממבט ראשון נראית טאוס כפי שראה אותה ב 1776 הנזיר פרנסיסקו אטנסיו דומינגז – בתי החימר תוארו על ידו לעיר תנכ"ית ששרדה. בחלק המערבי של הפואבלו נמצאים שרידיהם של הכנסייה והמנזר שנבנו ע"י המיסיונרים. במאה ה 19 נפתחה כנסיה חדשה בחלק המערבי. המבנים הרב קומתיים השתמרו בצורה והמתאר המקוריים עם שינוים מסוימים: הדלתות, שבדר"כ הושמו על מנת להפריד בין החדרים, משמשים כדלתות כניסה לקומת הקרקע של המבנה ולקומת הגג. החלונות שהיו קטנים והשתלבו בקירות באקראי, הפכו ליותר נפוצים. השימוש הגובר בדלתות וחלונות משקף את קבלת המנהגים האירופאיים ובמגמת ויתור על מבנים בני הגנה. באזור המגורים נבנו קמינים וזאת בנוסף לתנורים שנבנו מחוץ לבתים. החלק הצפוני של הפואבלו נחשב לפופולרי ביותר, זהו הפואבלו הרב קומתי הגדול שעדיין קיים, בנוי מקירות חימר שעוביים כמה מטרים. המטרה של הפואבלו הצפוני הייתה להגן על התושבים. עד לשנת 1900 הייתה הגישה לחדרים בקומות התחתונות באמצעות סולמות שהורדן מהגג, ואז ירידה בסולם פנימי נוסף. במקרה של התקפה הסולמות החיצונים סולקו בקלות.
יחידת המגורים במבנה זה מורכבות בד"כ משני חדרים, שאחד מתוכם משמש לשינה וצרכים כללים, והשני משמש כחדר אוכל, בישול ואחסון. כל יחידה זו היא מבודדת ואין מעברים בין היחידות השונות. האינדיאנים בטאוס לא עשו שימוש רב ברהיטים בעבר. אך כיום הם משתמשים בשולחנות, כסאות ומיטות. חל איסור בפואבלו להשתמש בחשמל, מים זורמים וצנרת פנימית. קיר הפואבלו מקיף את הכפר באופן מלא מלבד בכניסה, כסמל לגבולות הכפר. בעבר הקיר היה גבוה מאוד לעומת היום ושימש כחומת מגן נגד השבטים היריבים. הנהר הזורם בפואבלו משמש כמקור למי שתיה ומי בישול עיקרי עבור תושבי הכפר. הנהר לא קופא לחלוטין בחורף.
בפואבלו יש ייצוג לשלוש דתות: נצרות, הדת המקורית, והכנסייה האינדיאנית. רוב האינדיאנים קתולים. הקדוש המגן של הפואבלו הוא הירונימוס.
תחושת השייכות הקהילתית המתבטאת במשפט "אנחנו בקן אחד" החזיקה עד כה את בני הטאוס. הציפיה מהגברים ומהנשים לסיע בחובות הקהילתיות כאשר הם נדרשים לכך. הפרט נדרש לותר על שאיפותיו האישיות אם הן מתנגשות עם צרכי הקהילה. המשפחה מהווה מוסד חשוב בטאוס. לצאצאים מצד האם והאב אותן זכויות. כל משפחה חיה ביחידת מגורים נפרדת. לאחר החתונה הבעל והאישה עוברים לגור בדירה משל עצמם. כיוון שקרוביהם גרים לידם ישנה עזרה הדדית בכל הקשור בטיפול בילדים. המבוגרים מלמדים את הילדים על הערכים והמסורות שעברו במהלך הדורות, דבר המסייע לשמירת תרבות הטאוס.
בפואבלו טאוס מתגוררים 150 ת'. סיורים מודרכים כל יום משעה 9:00, נמשך 30 דקות, ומתחיל כל שעה עגולה. שעות פתיחה ימי א' 8:30-16:40 שני שבת – 8:00-16:30
הירונימוס: 342+-420, מאבות הכנסייה, מתרגם התנ"ך והברית החדשה ללטינית.

פואבלו PUEBLO: קהילה מסורתית של אינדיאנים בדרום מערב ארה"ב. ידועים בשל הבניינים העשויים מלבני חמר. מכונים לעיתים פואבלוס.
ריו גרנדה: קרוי במקסיקו – ריו בראבו. זורם מהרי סן חואן שבקולורדו, ממשיך דרומה לניו מקסיקו ונשפך בדלתה חולית קטנה למפרץ מקסיקו ליד בראוונסוויל שבטקסס. מהווה את הגבול בין ארה"ב למקסיקו.
אורך: 3,034
גובה מוצא הנהר: 3,900
הפארק הלאומי מסה ורדה (בקולורדו): שרידי מבנים של השבט האינדיאני הקדןם האנסאזי
אנסאזי: בני שבטים אינדיאנים קדמונים שמרכזם התרבותי היה בעיקר באזור 4 הפינות שבדרום מערב ארה"ב (ארבע הפינות – הוא שם מפגש הגבולות בארה"ב בין יוטה, אריזונה, קולורדו וניו מקסיקו).

טאוס – ניו מקסיקו TAOS – על רמה מדברית בגובה של 2200 מ' בניו מקסיקו, מצאת טאוס. אחת הערים היפות והמיוחדות: בניית בטץ, מודעות אקולוגית, נוף מדהים ובעיקר שונה ומסקרן. הבירה הבלתי מעורערת של בניית ה"אדוב" ADOBE – בתי בוץ.
הדרך מצפון קולורדו דרומה לכיוון ניו מקסיקו היא אחת מהנסיעות הכי יפות, הרים מושלגים, מדבריות, השילוב בין השנים, עננים יפיפיים, שמיים צלולים, דיונות חול מוקפים שלג, ונסיעה בגובה של 3000+ שעות של התפעלות בלתי פוסקת. עם הכניסה למדינה הייחודית הזו אפשר להבחין בריבוי בתי בו. ההולך וגדל וככל שמתקרבים לטאוס, ממלכת בתי הבוץ של ארה"ב, על שטח מדברי וההררי עצום ומושלג שנמצא בגובה של יותר מ 2000+ מבזיקים בתים, וילות ואחוזות בוץ. בתים מדהימים – כל אחד שונה בצורתו, צבעו וגודלו. אין דומה לטאוס.
בעיר עצמה גרים פחות מ 600K.
טאוס פלזה – הכיכר המרכזית של העיר, כל המבנים עשויים בוץ.
מקדש בודהיסטי- מרכז טאוס HANUMAN TEMPLE לכבוד אל הקוף אנומן
העיירה טאוס הייתה מיושבת ע"י האינדיאנים מאות שנים. הוקמה בין השנים 1780-1800 ע"י ספרדים שהגיעו למקום במסגרת כיבושי הפואבלו האינדיאנים. הוכרזה רשמית כעיירה בשנת .5.1930
משך הנסיעה מדנוור לטאוס כחמש שעות :
1) כביש INTERSTATE HIGHWAY 25 לכיוון RATON ומשם כביש 64 US HWY דרך מעבר PALO FIECHADO עד טאוס.
2) דרומה על כביש COLORADO STATE ROAD 159 לכיוון הגבול עם ניו מקסיקו ולהמשיך לנסוע על כביש זה עד שהוא הופך לכביש 552 NEW MEXICO STATE עד טאוס.
מסנטה פה לטאוס "הכביש הגבוה" HIGH ROAD TO TAOS מלא נופים מהממים. צריך לנסוע צפונה אל כביש US285 וכשמגיעים ל POSOAQUE פונים מזרחה אל כביש NM503 לכיוון הפואבלו של נמבה POEBLO OF NAMBE ובסוף צפונה על כביש 529 NM ואחכ צפון מזרח על כביש NM 76 ובסוף צפונה על כביש 518 או כביש 68 שמוביל לטאוס כ 2.5.
אפשר לטייל רגלית או להשתתף בסיור ב"חשמלית של טאוס ההסטורית" HISTORIC TAOS TROLLEY TOURS- יוצאים ממאי עד אוקטובר בימי א, ב בלבד ב 14:00, 14:15 משתי נקודות בעיר. מרכז המבקרים של טאוס וכיכר טאוס ההיסטורית. בסוף יולי ופיאסטות טאוס – חגיגות לכבוד הקדושים אן וג'מס, ריקודים במרכז העיירה, דוכני מזון.
כיכר טאוס: הוקמה בשלהי המאה ה 18, והיא המרכז היסטורי של טאוס.
חנויות בית ג'ון דון JOHN DUNN שדרת חנויות + ביתו של ג'ון דון. ממוקמת בקטע הרחוב שמחבר בין רחוב BENT ST לכיכר טאוס.
הכנסייה המסיונרית סן פרנסיסקו דה אסיס, בדרום מערב העיירה נבנתה בין 1772-1816 והוכרזה כאתר היסטורי לאומי 1970, עשויה מחמר והוגדרה כאחד המבנים היפים באזור שנותרו מתקופת המתיישבים הספרדים הראשונים. שני-שבת 9:00-6:00 5757582754 RANCHOS DE TAOLS- ST FRANCIS PLAZA 60
אחוזת מרטינז – MARTINEZ HACUENDA – נבנתה בתקופת המושבה הספרדית על חלקת אדמה שנרכשה ע"י סוורינו מרטינז 1904, ממוקמת דרום מערב לטאוס. ב 1934 נמכרה החווה וכיום היא בבעלות המוזיאונים ההיסטורים של טאוס וכוללת 21 חדרים ושתי חצרות פנימיות. קיץ יום א 12:00-17:00 שני-שבת 10:00-17:00 HACIENDA RD 708
גשר ריו גרנדה: RIO GRANDA GORGE BRIDGE 16 ק"מ צפון מערבית לטאוס. גשר פלדה מעל הנהר בגובה 200 NW. גשר ה 5 בגובהו בארה"ב. ממוקם במונומנט הלאומי ריו גרנדה דל נורטה. נסע בכביש הנהיר 64.
כביש המעגל הקסום ENCHANTED CIRCLE DRIVE: מעגל קסום, מתחילה בפואבלו טאוס על כביש NM 522 וממשיכה לישוב קטן ARROYO HONDO שנמצא כ 14 ק"מ צפונית לטאוס על כביש NM 522, משם במעגל לכיוון הכפר ההיספני QUESTA , מכאן מחליפים כביש ונוסעים מזרחה על כביש NM38 לכיוון RED RIVER ישוב שהוקם בשלהי המאה ה 19 ע"י כורים שעזבו את עיירת הרפאים אליזבתטאון. הכביש ממשיך לכיוון הכפר EAGLE NEST לצידו הפארק איגל נסט (חדש) EAGLE NEST LAKE STATE, מחליפים כביש דרומה כביש מהיר 64, התחנה הבאה – האנדרטה הראשונה שהוקמה בארה"ב לזכרם של יוצאי ויטנאם, מבנה לבן המתנוסס על ראש גבעה הממוקמת מערבית לכפר ARGEL FIRE, לאחר שנעבור כפר זה חזרה לטאוס באמצעות כביש מהיר 64 – משך המסלול יום.
בפואבלו טאוס מתגוררים 150 ת'. סיורים מודרכים כל יום משעה 9:00, נמשך 30 דקות, ומתחיל כל שעה עגולה. שעות פתיחה ימי א' 8:30-16:40 שני שבת – 8:00-16:30
מעיינות חמים: כחצי שעת נסיעה מטאוס. בקרבת הריו גרנדה מעיינות חמים BLACK ROCK HOT SPRINGS שתי בריכות מים חמים, 36 צלסיוס. יש לנסוע מטאוס כביש מהיר מספר 3 וכשנגיע אל מקום שכתוב עליו HILL פנו שמאלה על כביש עפר. המשיכו 4 ק"מ ואז ימינה. המשיכו 1 ק"מ ואז שמאלה, חצו את הנהר וחנו במגרש חנייה. שביל הליכה מוביל מטה אל המעיינות.

טקסס
עצם השם 'טקסס' מעלה דימויים של בוקרים מסוקסים הרוכבים על סוסיהם בערבות אינסופיות מנוקדות בקקטוסים. ואכן, בטקסס תרבות הבוקרים חיה ובועטת אבל במדינת "הכוכב הבודד" LONE STAR STATE יש הרבה מה לראות ולעשות.
זוהי המדינה השנייה בגודלה בארה"ב הן מבחינת מספר התושבים (אחרי קליפורניה) והן מבחינת שטחה (אחרי אלסקה). גם שתיים מעשרת הערים הגדולות בארה"ב נמצאות בטקסס: יוסטון בה גרים יותר משני מיליון איש ודאלאס העיר התשיעית בגודלה בארה"ב. בטקסס יש מרחבים עצומים, גורדי שחקים אימתנים, ולמעלה מ 100K ק"מ כבישים מהירים. גם מנות האוכל בטקסס עצומות בגודלן ובהתאם 4 ערים בטקסס מדורגות בין 25 הערים השמנות ביותר בארה"ב. הגודל הוא חלק נפרד מהחוויה הטקסנית.
לטקסס מקום כבוד בסצנת המוזיקה האמריקאית. העיר סאן אנטוניו מפורסמת במוזיקת קאנטרי ואילו אוסטין, עיר הבירה, מתהדרת בתואר "בירת המוזיקה החיה של העולם" ואכן יש באוסטין למעלה מ 100 במות מועדוני מוזיקה וחלק ניכר מההופעות מתקיימות לא רק במועדונים אלא גם בפארקים תחת כיפת השמים. טקסס היא גם ביתם של מוזיקאים רבים בעבר ובהווה. כמו ווילי נלסון, ג'ניס ג'ופלין, סטיב מילר בנד, פנתרה, באדי הולי, רוי אורביסון, קני רוג'רס, הדיקס צ'יקס ועוד.
+ פארק זילקר – הריאה הירוקה של אוסטין
+ מרחבים מדברים אינסופיים ויערות של אשוחים וברושים
+ ביקור בחוות בקר.
אוסטין: בירת טקסס והעיר הרביעית בגודלה לאחר יוסטון, סאן אנטוניו ודאלאס. 900K ת'. העיר השלישית בקצב גדילתה בארה"ב.
ניו אורלינס – ידועה כעיר עם היסטוריה מסתורית ואפלה. השמועות גורסות כי בכל מקום בעיר תוכל להיתקל ברוח רפאים כלשהי. העיר מלאה בארמונות, בתי מרזח רדופים ומלונות מפחידים. לא נצטרך להתאמץ כדי לשמוע סיפורים על אניות פירטים מקוללות, סיפורי וודו וכישוף. העיר הפכה למוקד עליה לאחר צילום הסרט "ראיון עם ערפד" שהפך את העיר לפופולרית במיוחד בתחום הערפדים. האזור האהוב במיוחד על מחפשי המסתורין הוא הרובע הצרפתי שנחשב לרובע המיסטי של העיר, עם אגדות על ערפדים ורוחות רפאים. אחת הדמיות המפורסמות ביותר היא אישה שנחשבת למלכת הוודו של העיר והתנסתה בטקסי וודו עוד בשנת 1800. יש הטוענים כי לאחר מותה נצפתה מסתובבת ברובע הצרפתי. סיפור נוסף מתייחס לרופא ואשתו שעסקו בסדיזם והתאכזרו לעבדיהם שנכלאו בתוך מרתף חשוך. ניתן לבקר בטירתם אפופת המסתורין ומעשי הזוועה. ישנם חברות המציעות סיורי ערפדים המתקיימים בלילה. חברת HUNTED HISTORY TOURS עורכת סיורי אתרים רדופים, סיפורי מכשפות וערפדים. ביקור בבית הקברות בסנט לואיז, סיור במלונות הרדופים של העיר ועוד. WWW.HUNTEDHISTORYTOURS.COM

לואיזיאנה היא המדינה ה 18 בין מדינות ארה"ב. האמריקאים רכשו את לואיזיאנה מהצרפתים תמורת 15 מליון דולר בלבד והיא נקראת על שם מלך צרפת לואי ה 14 ששלט בין 1643-1715. המדינה מפורסמת בזכות סגנון הג'אז שנולד בה, וכמובן בזכות העיר ניו אורלינס, ופסטיבל המארדי-גרא המושך אליו המונים.

בתי חב"ד
ניו מקסיקו:
1. סנטה פה: RABBI BEREL LEVERTOV, MRS DEVORAH LEAH
5059832000
509 SUITE 4, SANTA FE NM 87505
CAMINO DE LOS MARQUEZ
2. TAOS
PASEO DEL PUEBLO NORTE 221
5757511323
RABBI ELIYAHU KAMINETZKY
MRS BATSHEVA

טקסס:
1. אוסטין:
RABBI YOSEF LEVERTOV
MRS ROCHEL
5129770770
4205 VENEDO DRIVE
2. סאן אנטוניו:
RABBI CHAIM BLOCK
RABBI YOSSI MARRUS (ADMINISTRATOR)
BLANCO ROAD 14535
2107640300
ניו אורלינס:
Address: 7037 Freret St, New Orleans, LA 70118
Phone: (504) 302-1830

3) Chabad of Philedelphia
7622 Castor Avenue
Philadelphia, PA 19152 USA
215-725-2030
OR
527 Lombard Street
Philadelphia, PA 19147 USA

מרחקי נסיעה
מהקניון השחור – לפארק החולות 230 מייל 5 שעות
מהקניון השחור לעירה ג'ניסון 100 מייל 2.5 שעות
לינה בעיירה ג'ניסון בדרך לפארק החולות GUNNISON
פארק החולות לטאוס 110 מייל בפארק החולות יורדים דרומה כביש 150 בצומת פונים לדרום מזרח 160 צומת דרומה 159 שנהפך ל 522 אל בריכות המים
סנטה פה – אוסטין 700 מייל 11 שעות
סו אנטוניו – ניו אורלינס 550 מייל 8 שעות
סנטה פה- אלבוקריקי 1.5 שעות 70 מייל
רפיד סיטי- גבעות שחורות (קולורדו) 50 מייל 1.5 שעות כביש 44 לכיוון 385 דרום, בדרך אגם מלאכותי PACTOIA מגיעים נשיונל פורסט ומשם 35 מזרחה על כביש 244 עד הר רשמור (מרפיד סיטי- דרך הגבעות השחורות – להר רשמור שעתיים)
הר רשמור – לפארק הלאומי הרי הרוקיס שנמצא צפונית מערבית לדנוור 600 ק"מ 6 שעות
הר רשמור – שאהין CHEYENNEE (ויאומינג) 270 מייל 4.5 שעות
משהאין לפארק הלאומי הרי הרוקיס בקולורדו 90 מייל שעתים
מפארק הלאומי הרי הרוקיס 170 ק"מ 4 שעות
דנוור – מסה ורדה 400 מייל 7 שעות
מסה ורדה לסנטה פה – 5 שעות 270 מייל
מסה ורדה לטאוס – 255 מייל 5 שעות
דנוור – קולורדו ספרינג 70 מייל
דנוור – אספן 200 מייל 4 שעות
אספן לקניון השחור 120 מייל 3 שעות (דרך נופית, כביש 133 צפונה על כביש 82 עד צומת כביש 100 דרום מערב עד לחיבור עם 133)
קניון השחור פארק החולות 10 שעות 544 מייל (יומים)
דנוור- קולורדו ספרינג- פארק החולות 240 מייל 4 שעות