איחוד האמירויות – אבו דאבי, דובאי

איחוד האמירויות

אמרתם אמירתיים אמרתם חלום קסום ובעיקר נוצץ, כמיהה וסקרנות להגיע למדינת 7 האמירויות (נסיכויות).
מיליונים רבים של תיירים בקרו בשנת 2019 במדינת הנסיכויות ונהנו מיעד המושך לא מעט סלבריטאים ועשירים מכל העולם. הטיול באיחוד מציע שילוב מרתק של נוף מדברי ואווירה ים תיכונית, בין גמלים להייטק וחדשנות, אתרים עתידניים ובעיקר הרבה יוקרה ופאר מכל עבר.
מדובר באחת המדינות העשירות ביותר בעולם והכלכלה השנייה (לפי מדדים מסוימים) לאחר ערב הסעודית. האיחוד יושב על מצבורי נפט אדירים עם ההכנסות הגדולות בעולם, לא פחות 1.2 טריליון דולר שמושקעים יותר ויותר בהייטק. את תוצאות תקבולי המזומנים האדירים נוכל לראות בימי הטיול שלנו: אבו דאבי, דובאי, שארג'ה (ראס אל חיימה). אבו דאבי היא לא רק בירת האמירויות, אלא גם העיר הגדולה והעשירה ביותר בעולם בעיר יושבים מוסדות השלטון. שני שלישים מעושרה של אחוד האמירויות מגיע מאבו דאבי, הנחשבת גם לעיר תרבותית עם מוזאונים, מסגדים מהיפים בעולם המוסלמי, פרקי שעשועים, אטרקציות וכמובן קניונים יוקרתיים.
בעיר דובאי נמצא את ההצהרה הבאה: ואלה לא רק מילים, דובאי השנייה בגודלה באמירות, היא לא רק שיאנית בנייה וארכיטקטורה עולמית, לא רק מרכז עסקים בינלאומי שמגלגל סכומי כסף אדירים, אלא גם בירת אופנה בינלאומית, בתי האופנה של אירופה כבר מזמן כאן ואת תצוגת 2020 של קארל לגרפלד (שאנל) בחר לקיים כאן ממש על החול. אם נשים לב היטב נוכל לראות תיקים שעלותם עשרות אלפי דולרים מציצים מעל השמלה השחורה והרעלה המסורתית של נשות דובאי. במכוניות פרארי ולמבורגיני נוהגים השוטרים בסיוריהם בעיר. הכול בדובאי הוא הכי גבוה, הכי יקר, הכי נוצץ. היא מרכז עושר וזוהר מסנוורי עיניים, עם גורדי שחקים עצומים, קניונים, איים מלאכותיים בלב ים ואפילו אתר סקי במדבר. האמירות השלישית בגודלה אחרי אבו דאבי ודובאי היא שארג' ה והיא בירת התרבות של איחוד האמיריות שאף הוכתרה על ידי אונסקו כבירת תרבות לשנת 2019, בשרג'ה שוכן מטה אחוד הסופרים של האמירויות, היא כולה שילוב של מורשת אומנות ופעילויות בחיק הטבע. למטייל באבו דאבי, דובאי ושארג'ה ברור שאחוד האמירויות אינה עוד מדינה מוסלמית, שלושת הערים הן לא רק מוקדי תיירות אלא גם סמל לחדשנות וקידמה ובעיקר בולטת השאפתנות של מנהיגיה למתג אותן כערים עתידניות עם שלוחות של אוניברסיטאות מובילות ועם הפנים לתיירות העולמית ולהשקעות בינלאומיות. כל אלה מתבצעים כאשר רק 10% מהתושבים הם אמירתיים אזרחי המדינה והיתר זרים, תושבים קבועים או זמניים העובדים בעיקר בבנייה, תיירות, עבודות בית ועוד. אליהם נוספים אנשי עסקים בינלאומיים, עובדי שלוחות וחברות בינלאומיות מובילות המתגוררים כאן וביניהם כמובן גם ישראלים. באבו דאבי ובדובאי קהילות יהודיות קטנות המתכנסות לתפילות בשבתות וחגים. השנה נערכה לראשונה ברית מילה היסטורית באבו דאבי לבנם של זוג יהודים שהתגוררו בעבר בברלין, אותם ליווה שליח חב"ד ורב הקהילה היהודית בברלין הרב יהודה טייכל. השפע, הקידמה והחדשנות באמירויות לא משכיחים כאן לרגע את המסורת והמורשת, האמירתיים מוקירים את הגמלים ששרתו את אבות אבותיהם דורות רבים והיום הם חלק מהפולקלור המקומי. בדובאי נערכים מרוצי גמלים ואפילו תחרויות יופי לגמלים ואכן גם אלה מגלגלים מיליונים וכך נמצא בדובאי את בית החולים לגמלים הראשון מסוגו בעולם, שם זוכים הגמלים לטיפולים וניתוחים אקסלוסיביים באמצעות הטכנולוגיות המתקדמות בעולם.

האמירויות על קצה המזלג
איחוד האמירויות הערביות היא מדינה בחצי האי ערב, ממוקמת על החוף הדרום מזרחי של המפרץ הפרסי (הערבי), והחוף הצפון מערבי של מפרץ עומאן.
האיחוד מורכב מ – 7 אמירויות והוא נוסד ב 2.12.1971 כפדרציה. 6 מתוך שבע האמירויות (אבו דאבי, דובאי, שרג'ה, עג'מאן, אום אל קיווין ופוג'יירה) יתאחדו באותו תאריך. ה – 7 ראס אל-ח'ימה הצטרפה לפדרציה ב 10.2.1972.
7 האמירויות נודעו בעברן כ "חוף שביתת הנשק", בעקבות הסכם של ההנהגה המקומית מול האימפריה הבריטית במאה ה – 19.

ממצאים ארכיאולוגיים שנחשפו באיחוד, מציגים היסטוריה ארוכה של מגורים אנושיים וסחר אזורי, כולל עם מסופוטמיה. מספר שבטים התיישבו באזור זה, גם לאורך החוף וגם בפנים הארץ. במאה ה – 7 השבטים המקומיים עברו תהליך של איסלמיזציה. כמה פלישות וקרבות עקובים מדם התרחשו לאורך קו החוף הנוכחי של האמירויות. כאשר הפורטוגלים תחת הנהגתו של אלבוקרקי, פלשו לאזור. עימותים בין הקהילות המקומיות לבין הבריטים הובילו לפשיטות בריטיות על ראס-אל-ח'יימה, שנערכו בשנים 1809, 1819. המחלוקת נפתרה לבסוף ע"י סידרת הסכמים של הבריטים וההנהגה המקומית ב 1820. ההסכמים נתנו למקום את הכינוי "חוף שביתת הנשק" שנחתם ב1853, מאז החלה תקופה של שלום ושגשוג לאורך החוף עד שנות ה – 30 של המאה ה – 20, עם התמוטטות של הסחר בפנינים שהוביל לקשיים כלכליים קשים בקרב קהילות החוף.
החלטה בריטית, שננקטה ב 1968 לסגת ממעורבותה במדינות "חוף שביתת הנשק" הובילה להחלטה להקמת הפדרציה. ההחלטה סוכמה בין 2 השליטים המשפיעים ביותר: שייך צעיד בן סולטן אאל נהיאן מאבו דאבי ושייך ראשיד בו סעיד אל מכתום מדובאי. השניים הזמינו מנהיגים נוספים להקמת הפדרציה. בשלב מסוים היה נראה כי בחריין וקטאר יצטרפו לאיחוד, אך בסופו של דבר החליטו על עצמאות נפרדת.
כיום איחוד האמירויות הערביות היא מדינה מודרנית המייצאת נפט ובעלת כלכלה מגוונת מאוד, כאשר דובאי בפרט מתפתחת למרכז עולמי של תיירות, קמעונאות ופיננסים. כמו כן היא ביתו של המגדל הגבוה ביותר בעולם והנמל הימי הגדול ביותר מעשה אדם.

למסלול הטיול לחץ 

גלילה לראש העמוד
×

Powered by WhatsApp Chat

×
דילוג לתוכן